שאלה-מבקשת היתיחסוית

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

21/05/2003 | 22:34 | מאת: אלמונית

שלום,אני בת 21 וסובלת מחרדה/דיסתימיה,כאשר לא ברור לי מהי ההפרעה הראשית ומהי המשנית(ואולי זה גם וגם).אני נוטלת טיפול תרופתי כבר כשנה כמעט,לא באותו המינון-כלומר כל פעם המינון עולה עוד...כרגע זה 40 מ"ג סרוקסט ו-2 כדורי אדרונקס.אני מרגישה הטבה רבה יחסית לעבר אולם עדיין לא התאזנתי .ועכשיו נגיע לשאלה שרציתי לשאול(בתקווה שזהו אכן הפורום המתאים): אני מרגישה שכל דבר שקורה מוציא אותי משליטה נפשית.כמו למשל:היום נודע לי שלא אקבל החזר כספי משירות מסוים שלדעתי אני רשאית בהחלט לבטל.(החזר עבור הביטול).העניין הכספי לא כ"כ מרגיז אותי כמו הזלזול ,ההשפלה ותחושת הרמיסה שאני מרגישה מול אותו מנהל שחצן שהחליט על כך.ברור לי כי התחושה הזו סובייקטיבית,וכי אני צריכה להיות אסרטיבית ולדרוש לקבל את כספי בחזרה.כל הערב (מאזשנודע לי)אני בסערת רגשות ובחוסר שקט נפשי,מרגישה רע עם עצמי(איך התפתיתי)ומרגישה שה"חוץ " לא בטוח-שאנשים רעים ו"דורכים" אחד על השני ואילו אני אינני מסוגלת להיות כזו גם...התחושה הזו והפחד הזה מלווים אותי תמיד ברמה מסויימת וכשאירועים כאלו למשל(שלא חסרים..)קורים זה ממש מתפרץ אצלי-אני חושבת על זה ללא הפסקה! ומרגישה ממש פחד בגוף- מועקה בבטן ובאיזור הראש שמלווים בתחושות פיזיות של כאבי בטן קלים וכאבי ראש ומעין סחרחורות.מעין הרגשה של מחלה.וגם מועקה שהיא נפשית.אני יודעת על סמך ניסיון העבר שבשיחה עם אותו מנהל מחר אני עלולה לבכותו/או להתפרץ ולהרים את הקול והכי גרוע לראות את החוסר ביטחון והחוסר אסרטיביות שלי ובכך לגרום שאותו מנהל לא יתייחס אליי בצורה ממש הוגנת ו"ינפנף " אותי.ואח"כ אני שוב אקח ללב עוד יותר וחוזר חלילה.ואפחד מאירועים חוזרים כאלה. בקיצור-אני לא זקוקה או מבקשת פה עצה מעשית לגביי מחר אלא התייחסות כללית לתופעה שממנה אני סובלת עפ"י האמור לעיל.האם זה יכול להצביע על ליקוי נפשי אצלי(פחד מאנשים)? בתודה מראש, האלמונית

לקריאה נוספת והעמקה
22/05/2003 | 09:49 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלמונית, מפנייתך לא ברור לי האם הטיפול שאת מקבלת הוא רק טיפול תרופתי או כולל גם פסיכותרפיה (שיחות). חשוב להבין שהטיפול התרופתי, אם אם הוא מועיל מאוד, הוא טיפול סימפטומאטי בלבד ובמקרה שלך מקל הקלה משמעותית כנראה על החרדה והדיכאון. מיחסך לאותו מנהל, לעומת זאת, נראה שהתחושות הקשות הבסיסיות, גם אם התקהו בהשפעת התרופות, עדיין קיימות ומעיקות עלייך מאוד. אם אינך נמצאת בטיפול פסיכותרפויטי, אני בהחלט מציע לך לפנות לטיפול כזה. הואיל ואת מגדירה את בעייתך בצורה כה מדויקת וממוקדת, ייתכן גם שכדאי לנסות התערבות נקודתית יותר כמו סדנא לפיתוח אסרטיביות, בהן תוכלי ללמוד מיומנויות התמודדות עם אנשים, תחילה בסביבה מוגנת בתוך הסדנא ולאט לאט ליישמן בסביבה הטבעית. חשוב מאוד להקפיד במקרה כזה ולפנות לסדנאות המונחות ע"י אנשי מקצוע מוסמכים. סדנאות כאלו פועלות ביחידות ללימודי חוץ של האוניברסיטאות השונות, כולל האוניברסיטה הפתוחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה