חרדת מבחנים

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

22/03/2003 | 21:34 | מאת: מריו

תודה על התיחסותך ועל האבחנה הדקה . מספר פרטים. מזה 6 שנים אני סובל מנכות מגבילה פיזית ונפשית אחרי תאונה, חזרתי לתפקוד תעסוקתי אבל אני מאובחן כפוסטראומטי, אני בעצמי סובל מחרדות. ירדתי מנככסי ומתקשה לתפקד פיזית. עד כמה שאני מסוגל להיות אוביקטיבי לגבי עצמי לא שדרתי לו מסר של מצוינות אלא שעליו לנסות לסיים את לימודיו באופן שיאפשר לו בעתיד רכישת מקצוע כלשהי. זאת היות בהחלט אני חרד מהאפשרות שאני לא אוכל ללוות אותו בהמשך דרכו עקב מגבלותי.לפני שלשה חודשים עמדתי על סף פיטורים. יתכן ובהחלט העברתי לו מסרים כפולים בצורה זו או אחרת. לא ציפיתי למצויינות אלא לעמידה בסטנדרטיים שיאפשרו לו כאמור להסתדר תעסוקתית בחיים. אבל סביר ביותר שההסברים שלי הועברו בצורה מעוות. מה עוד שביני לבין עצמי אכן שאפתי שיגיע להשיגים משמעותים. שאפתי בעבר. כיום לא. אני אדם פרפקציוניסט ומקווה שבני לא יפוך למכודת הזו. אבל יתכן שבמשך השנים שידרתי לו מסרים בכיוון זה. מזה כשנה חלה החמרה במצבי. שלשה חודשים היתי מרותק למימטה אך הצלחתי אישהו לחזור לתפקוד. בעבר הילד ואני היונו משוחחים הרבה אבל לאחרונה אבדתי את הסבלנות אחרי יות עבודה קשה לשוחח איתו למרות נסיונות רבים שלי להיות קשוב לבעיותיו. אשתי ספרה לי שלבן חסרים שיחות הנפש שניהלנו בעבר. לאחרונה מבלה את רוב זמנו עם חבריו בצופים. די שמחתי בשלבילו היולת ובעבר היה ביישן ומסוגר וכיום נראה שנהנה בחברת חבורת בני גילו. משתתף בלהקה ,די שמח שרכשתי עבורו גיטרה וכלי הקשה. יחחד עם זאת לעתים קרובות נתון במצבי רוח ,נוטה להתפרצויות ונמנע מלבלות עמנו. חשבתי שמדובר במרד אוופייני של גיל ההתבגרות. בבית לוינשטיין כיוונו אותי לטיפול בפוסטרראומה אבל אין לי אמצעים לממן טיפול פרטי. אין לי ספק שעלי לטפל בעצמי כי איכשהו אני משפיע על מצבו לרעה. השאלה היא האם ניתן לעשות משהו על מנת לסייע לו בטווח הקשר לסייע לו להתמודד עם חרדת המבחנים. לא במטרה שיצטיין אלא על מנת שיעמוד בסטנדרטים ממוצעים ביותר כך שלא יקלע למצוקה רגשית מיוותרת. האם טיפול התנההגותי יכול לעזור לו בטווח הצקר או הבינוני. סליחה על הפטפטת תודה מריו

לקריאה נוספת והעמקה
23/03/2003 | 16:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מריו, הצטערתי מאוד לקרוא על הקורות אותך. לא הייתי עושה עניין מחרדת המבחנים של בנך והייתי נותן לו להתפתח לפי הקצב שלו. בגילו לקבוצת בני הגיל חשיבות מכרעת והעובדה שהוא משתלב בה חשובה מאוד להתפתחותו התקינה. באוניברסיטאות ישנן סדנאות להתמודדות עם חרדת בחינות, אך לא ידוע לי על דבר מקביל בגיל של בנך. בעיקרון קיים שירות פסיכולוגי במשרד החינוך המופקד על עניינים כאלה, אך שוב, יש לכך מחיר של סטיגמה שעלולה להיות משודרת לילד. אני מציע לך להרפות בקטע הזה ולשדר לבנך מסר שאתה מקבל אותו ללא תנאי בלי כל קשר להישגיו בלימודים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה