שברון לב והיפנוזה

שלום, אני בת 21, ויש לי נטייה להיקשר מאוד לאנשים בהם אני מתאהבת עד כדי אובססיביות בלתי נשלטת, ובמקרה של פרידה אני חווה דכאון עמוק של כמה חודשים ארוכים ולעיתים יותר ואיני מסוגלת לנהל אורח חיים רגיל. תמיד ידעתי שמשהו מאוד לא בסדר איתי, בגלל החרדות והלחץ והדאגה הבלתי פוסקים,. ובעיקר בגלל היחסים המאוד תלותיים ולא בריאים עם אימי והעובדה שאין לי אף חברה ואיני מצליחה לשמור על קשר עם בן זוג משום שהאובססיביות שלי מבריחה. כל מה שהיה רשום באתר על הפרעת אישיות תלותית,הסטריונית,גבולית, וחלק ממה שהיה רשום במניעתית נכונים לגביי בדיוק שהדהים אותי. מכיוון ששברון הלב האחרון שלי מטריד את מנוחתי ומחשבותיי באופן בלתי פוסק כבר חצי שנה החלטתי לחפש פסיכולוג שיהיה מוכן להפנט אותי ולמחוק מזכרוני את קיום אותו בן זוג או מערכת יחסים. לצערי לא מצאתי מהפנט שמעיד על היכולת שלו למחוק מישהו מהזכרון. רציתי לדעת אם באמת קיימת אופציה כזאת. ואם כן, האם קופת חולים עובדת עם מהפנטים. דבר שני שרציתי לשאול הוא האם יש דרך ללכת לפסיכיאטר דרך קופת חולים מבלי שזה יירשם באיזשהו תיק אישי על מנת שזה לא ישפיע על קבלה לעבודה (בהרבה מקומות עבודה דורשים לחתום על ויתור על חסיון רפואי). תודה.

שלום דנה, לא הייתי ממליץ על היפנוזה או על כל קיצור דרך אחר במקרה שלך. נראה שאת מודעת היטב לעובדה שהתלות שלך, והדיכאון כשהיא אינה מסופקת, אינם דברים נקודתיים וספציפיים אלא נוגעים בכל חלקי אישיותך. לדעתי, טיפול פסיכודינאמי המתייחס לכל חלקי האישיות עשוי מאוד לעזור לך, כאשר תוכלי בשלב ביניים להעביר את התלות שלך באנשים שונים אל המטפל, שלא יעזוב אותך אך ינסה לווסת אותה. בצורה כזו, איטית והדרגתית, אני מאמין שתוכלי לבנות לעצמך עצמאות ותחושת נפרדות מהזולת. טיפול מסוג זה אינו טיפול קצר, כשם שהבעיה שלך נמשכה זמן רב עד כה ואין זה סביר לצפות שהיא תיפתר ע"י התערבויות נקודתיות כמו היפנוזה. מסיבה זו גם הטיפול המוצע בקופת חולים אינו מתאים כי הוא טיפול לטווח קצר. קיימת אפשרות להתחיל טיפול אצל מטפל המוצע מתוך רשימה בקופ"ח מכבי ולהמשיך את הטיפול אצלו לאחר שקופ"ח מפסיקה לסבסד את הטיפול. באשר לחיסיון - ברגע שאת מוותרת על סודיות רפואית המעביד יכול לפנות לקופ"ח והואיל וויתרת על סודיות רפואית, אפשר לקבל את המידע. החוק רק אוסר על המעביד להגיע אל מידע זה ללא הסכמת המטופל. לכן אם הדבר חשוב לך וגם מאחר שהטיפול אמור להימשך זמן רב, הייתי מציע לפנות למטפל בשוק הפרטי. אינני רואה הצדקה, אגב, לפנות לפסיכיאטר, שתעריפיו יהיו גבוהים יותר ואם יתברר שאת זקוקה לטיפול תרופתי, תוכלי תמיד לפנות לפסיכיאטר להתייעצות חד-פעמית. פסיכולוג או עובד סוציאלי קליניים בהחלט מתאימים לטפל בך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין