נגישות
נגישות

בלה יקרה וליאת היקרה!!!!!!!!!!!

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

15/08/2016 | 07:52 | מאת: מיכ

תודה שביקשת שיעלה כי לא ראיתי שכתבת...(אני לא נתתי מייל שלי לפורום) אני מסכימה שקשר טיפולי הוא שונה מכל מה שאנו מכירים בחוץ ויש לה חיים אחרים ואני מטופלת כמו רופא משפחה בערך....אבל ופה אבל גדול זה עניין של רגש ואני מאמינה שלמטפלים יש רגש אלינו גם לא בזמן טיפול, כמו מחשבות בין הטיפולים או גם אחרי שאעזוב כתבת "זה אומר שלעולם לא תישמעי ממטפלת מקצועית את האמת הרגשית שלה / הצד שלה בקשר בצורה מפורשת. גם לא שלוש שנים אחרי שהסתיים הטיפול. היא תמיד תישאר המטפלת שלך. אין סיכוי לשום דבר אחר. הכל נשאר עמום ומקצועי עד לשנייה האחרונה וגם אחריה. גם אם היה ביניכן קשר קרוב ואינטימי עד כאב בטיפול עצמו אחרי שהטיפול מסתיים הכל נגמר וזהו. מכלן בחינה פרקטית זה כאילו שהיא חיה בעולם בשביל אנשים אחרים אבל בשבילך היא מתה. " אני לא חושבת שלא אשמע ממנה אמת רגשית, היא תאמר לי תמיד מה היא מרגישה בקשר, איפה אנחנו עומדות וכו' ורוצה להאמין שזה באמת נכון!! כי המטופלים חשובים למטפל....והיא לא מתה בשבילי והקשר לא נגמר לגמרי, נכון שלא יהיו עוד שיחות ופגישות אבל אם המטפל משאיר "דלת פתוחה" כמו שהיא הבטיחה שזה אומר שאם צריך קובעים פגישה אפשר לבקש לדבר ולספר איך אני, או חוזרים לטיפול, היא בעצמה שאלה אותי איך אני רואה את הסיום..ובאמת ראיתי אותו כסוף מוחלט, אבל זה לא חייב להיות כזה!!!!!! נכון מציאות היא שהיא לא חיה בחברה שלי, במשפחה או במעגל אחר..אבל המטרה היא שהיא תלווה אותי ואדע שהיא איתי גם כשנפרד, את זה עוד קשה לי אבל זו המטרה......ולהיות עצמאית ולצמוח משם, לגדול מעט.... ליאת יקרה, אשמח לשמוע ממך איך את רואה סיום עם מטופל? האם את חושבת לפעמים על אלו ש"פרחו מהקן"? והאם בקשר את אומרת את מה שאת מרגישה באמת? או מזייפת כדי שהמטופל ירגיש טוב?והאם זה סוף מוחלט שכזה כמו מוות?? נראה לי לא פייר והזוי קצת אחרי שעוברים יחד דברים כל כך אינטימיים ושאדם משתף בדברים שאחרים לא יודעים כלל.....

לקריאה נוספת והעמקה
19/08/2016 | 17:20 | מאת: Sigal

לא ממש מסכימה עם הדברים . קשר טיפולי הוא קודם כל קשר אנושי בן בני אדם . כמובן שזה לא קשר חברי אבל מטפל הוא לא קיר הוא בן אדם וככזה יהיו לו תגובות לעיתים של בן אדם הסיום שלי עם המטפלת היה לא פשוט כמו שאת יודעת . זה לא היה סיום כי נגמר טיפול זה היה סיום כי נגמר לה הכוח והיכולות הטיפוליות מולי . ככזה היו בו הרבה אמוציות ובכל זאת הסיום היה מכובד .. מאז עברה חצי שנה יצרתי קשר טיפולי חדש ומטיב וזה בזכות אותו קשר טוב שהיה לי .הטיפול והמטפלת כדמות מטיבה ממשיכים איתך אלהה..הצעדים שצעדתי עם המטפלת החדשה הם לא ראשוניים הם חדשים אבל יש בי את הזכרון הקודם המטיב . בבור הראשון שנפלנו אליו שמעתי את המטפלת הקודמת אומרת לי בקול רך ונעים אל תלכי לשם כבר היינו שם ואת לא שם יותר זה תהליך .. ובעניין קשר אחרי כמו החוזה הטיפולי זה מה שהחלטתן עליו וכאן להבדיל מהטיפול הכוח עובר אלייך . את בעצם יכולה או לא ליצור קשר אם היא מסכימה המועד קשור אלייך. אישית כתבתי לה מייל ורק עכשיו כעבור חצי שנה דיברתי איתה כדי לסגור מעגל קבענו גם להפגש אבל כשיגיע המועד אני אבדוק עם המטפלת שלי עכשיו אם נכון לי בגדול מיכל יש געגועים יש זכרונות ויש המשכיות .. זה כמו גננת או מורה שמלווים ילד מספר שנים והילד בא לבקר או לא בגן גם בהם נשאר איזה זכרון וגעגוע .כמובן שאחר מאשר של הילד או שלנו אבל שוב אומרת קשר טיפולי הוא קודם כל קשר בן בני אדם עם תלות וצורך הדדיים ...ואינטימיות הדדית .

ומאד משמח לשמוע את החוייה המיטיבה הקודמת וכן הנוכחית..ואת צודקת חוויה מיטיבה מגדלת ומביאה לעוד אחת כזו... ליאת

22/08/2016 | 17:14 | מאת: מיכ

קראי שוב את דבריי...אני הבאתי את דבריה של בלה בתוך מה שכתבתי ונראה שכלל לא הבנת, כי אני מסכימה איתך וגם שמחה בשבילך :)

20/08/2016 | 22:08 | מאת: בלה

הי מיכ, ברור שאפשר תמיד ליזום עוד פגישה בודדת לעדכונים, או לסמס ולאחל "חג שמח!" /"שנה טובה" ,ואפילו לחזור לטיפול אבל מניסיוני כל אלו הם רק דחייה של ההתמודדות עם הסיום המוחלט והבלתי נמנע של הקשר. כמו שכתבת בעצמך השאיפה שתרגישי שהיא ממשיכה ללוות אותך ברמה פנימית למרות שבמציאות אין יותר שום דבר. מסכימה לגמרי שזה הזוי. לטעמי זה יותר מהזוי...ולכן באמת חייבים לעבד את העניין בטיפול עצמו כמה שאפשר. העניין הוא שבמקום "לרדת" לרמה האנושית הפשוטה ולאפשר לך להיפרד מאדם שהיה לך קשר רגשי עמוק מאוד איתו הרבה פסיכולוגים נשארים במקום "המקצועי" והמוגן ומשמרים את רגשות ההעברה עד הרגע האחרון וגם אחריו. זה עצוב בעיני אבל כנראה שהם חייבים גם להגן על עצמם כדי להמשיך לעבוד במקצוע המאוד מוזר הזה. בלה.

שומעת את האכזבה והתסכול ממה שאת כותבת ויש חלק שבי שבהחלט מבין למה את מתכוונת, ואכן לעיתים מצליחים ליצור משהו יותר אנושי במובן הטוב ולעיתים נשאר משהו יותר מקצועי גרידא... ליאת

אני חושבת שיש אמצע בין קשר שהוא שיוויוני, חברי ובו שני הצדדים יודעים הרבה אחד על השני לבין מטפל ש"לא חושב על המטופל" רואה אותו רק "כמטופל" , כמו רופא, ועוד. לשאלתך מיכ...האמצע שלי הוא שאני מנסה להיות אותנטית גם בתוך קשר טיפולי, זה הכלי הכי חזק של טיפול- אותנטיות, כי רק כך אפשר להבין איך הקשר הטיפולי משחזר את מה שקורה בחוץ. מה שקורה לעיתים קרובות... כן, לעיתים אני חושבת על מטופלים בין פגישות, לעיתים עצובה אם מטופלים עזבו או "פרחו מהקן", גם אם מסיבות טובות :) ואני מאד משתדלת לומר את מה שאני מרגישה באופן ישיר. אני לא רואה בסיום טיפול "כמו מוות", ולכן תמיד מזמינה את המטופלים לעדכן או גם להפגש לפגישות עדכון או "תחזוק" ע"פ מה שמתאים להם, אבל כאמור- שאלת עליי...כל מטפל ומה שמתאים לו... ליאת

22/08/2016 | 17:18 | מאת: מיכ

גם המטפלת שלי תסכים איתך, יכולתי ממש לשמוע את המטפלת שלי אומרת את אותם הדברים, מדהים אותי הסגנון הדומה והחשיבה הדומה כל פעם מחדש :) תודה רבה.

מנהל פורום פסיכותרפיה