הדחקה

ערב טוב לפני חצי שנה כששכבתי בבית החולים התייאש מי שהיה אז בן זוגי והלך לדרכו , לא טרח לומר כלום, פשוט נעלם לו. אני נעלבתי קצת בהתחלה, אבל די מהר חזרתי לעצמי, ולחיוכיי. אז איך יכול להיות שעכשיו אני יושבת פה וכותבת עם עיניים בגודל ביצה, כי הן כל כך נפוחות מ-4 שעות בכי רצוף והיסטרי אחרי שחברה סיפרה לי שהוא נמצא עם מישהי חדשה כבר כמה חודשים. האם יכול להיות שפשוט הדחקתי את כל הכעס העצום הזה אי שם בפנים??? הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא שאני רוצה שיהיה לו רע, כל כך רע, וזו ממש לא אני , אין לי רגשות שליליים כאלה, למרות התקופה הקשה שעברתי לאחרונה. מה עושים עם כל הרפש הזה שמציף אותי?

שלום עינת, סביר מאוד להניח כי כאשר שכבת בביה"ח חולה, גייסת את כוחותייך להתמודד עם המחלה והיית חייבת להדחיק את הכעס ותחושת הנבגדות שחייבות היו להתעורר כשבן זוג עוזב בעת צרה וכעת, הרומן החדש של בן זוגך לשעבר משמש טריגר להתפרצות אותם רגשות, מה גם שלמרות שנפרדתם, מוטיב הבגידה צף מחדש כתוצאה מהרומן החדש. התוקפנות שאת מרגישה כלפיו היא נורמטיבית בהחלט, אך אם תגובתך כה קשה וכל כך קשה לך לקבל את תוקפנותך כלגיטימית, הייתי ממליץ לך מאוד לפנות לטיפול מקצועי ולעבד את הרגשות הקשים המציפים אותך ואולי גם את כל מה שעברת בתקופה האחרונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין