נגישות
נגישות

מנוח לנשמתי

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

28/02/2016 | 17:51 | מאת: SIGAL

מחפשת מנוח לנשמתי ואין בשום מקום הבור כל כך גדול ועמוק איזה רעש יש לי בראש אשמה , יכולת אחרת , את רצית את אשמה , אשמה אשמה !!!!!!!!!!!!!! כי אם לא חייבת לקבל את מה שהיה ככה ... כשהקולות צועקים שאני XXXXXX ואני רוצה זה משאיר במקום הכנוע השותק.. ליאת הלב שלי מתפוצץ..רוצה לגרד את העור שלי מעלי לעקור את הלב מהמקום ולא אעשה את זה כי זה לא מגיע לי ...אני עייפה באמת עייפה..

לקריאה נוספת והעמקה

הייsigal טוב שאת פורקת פה, ואגיד...שוב, את לא אשמה, הכי לא אשמה. לפעמים מעייף מאד מאד להתמודד יום יום עם שדים פנימיים מבינה ליאת

29/02/2016 | 00:24 | מאת: אנה

שאני מתנדבת פעמיים בשבוע ושאר הימים אני חופשיה ואשמח עם תוכלי לתת לי עצה איך לקום בבוקר בשמחה ומלאת אנרגיה כמו שהיה לי לפני המשבר.המשבר שהיה לי זה פרידה קשה מאוד של אובדן מחברה קרובה שנפטרה בפתאומיות. תודה על עצתך.

היי אנה כשעוברים אבל, משבר, פרידה מחברה קרובה טבעי שתהיה תקופה שבה אי אפשר להרגיש שמחה וגם לא כדאי לצפות לזה. הנפש צריכה את הזמן שלה כדי לכאוב גם אם זה מרגיש לא נעים והיינו רוצים שזה יעבור. כשרגשות מציפים עדיף דווקא "לאמץ" אותם ולא להרחיק אותם כי אז הם גדלים אם מאמצים אותם הם דווקא קטנים בהמשך.יחד עם זאת, אם עוזר לך לעסוק בכל מיני דברים מהנים או כאלו שבהם את שוכחת את עצמך- לטובה כי את עסוקה במשהו אחר חשוב שתמצאי עוד דברים כאלו. חוגים, סרטים, ספרים, חברים, כל מה שמתאים לך. ליאת

מנהל פורום פסיכותרפיה