בולמיה דיכאון וזהו

שלום רב, כבר 12 שנה בטיפול פסיכולוגי עם 20% הצלחה, נמאס לי לדבר ולספר על עצמי בגדול אני בולמית מדוכאת לא יודעת ממה ודי מיואשת נמאס לי, נכון שכבר אי אפשר לעשות יותר מזה? אפרת

12 שנה? ולא התיאשת? מומלץ לנסות טיפול תרופתי בנוסף

שלום אפרת, קראתי את הודעתך, ובתור בולמית לשעבר או יותר נכון בתור נגמלת, אני חושבת שאת קודם כל צריכה להודות שייש כאן בעיה נפשית שחייבת טיפול. ואם הטיפול הפסיכולוגי שהנך עוברת לא עוזר לך , אז אני רוצה לחלוק איתך דברים מזעזעים שעברתי שאולי יכניסו לך קצת אומץ ותעוזה לסיים את הפרשה הזו, ותאמיני לי אני יודעת שהבולמיה היא מפלצת רעה, אבל אנחנו שולטים בחיים שלנו. ולהלן הדברים: נשירה בשיער, פצעים מוגלתיים על דופן האצבעות מרוב ההקאות, כאבי גרון ודימומים תוך כדי שיעול וכמובן דימומים מאסיביים תוך כדי ההקאה, רעד ביידים בלתי נשלט, כאבי ראש מפחידים, סחרורות, חוסר ריכוז וזיכרון, התעלפויות והדבר שיותר יזעזע אותך היא מחלה אוטואימונית שתקפה את מערכת החיסון שלי ושכנראה אחיה עד סוף ימיי על כדורים וביקורים חוזרים ונשנים בבתי חולים. המחלה הזו היא תוצאה של זיהום ואורח חיים לקוי. אחותי, חבל על החיים שלך, קחי את עצמך ביידים, תהיי חכמה יותר ממני, לפני שמחלה אכזרית תתקוף אותך ואת באמת תצטערי על הרגע הזה שהתחלת בכלל להיות בולמית. אני כל החיים שלי כנראה אצטרך להתמודד עם המחלה הנוראית שתקפה אותי, אבל אני יודעת שלפחות מהבולמיה ניצלתי בזכות טיפול פסיכולוגי, בזכות בן זוג תומך ונפלא ובעיקר בזכות עצמי!!!!!!! את מוזמנת לכתוב לי אם את רוצה.

שלום אפרת, אם אינך נמצאת בטיפול פסיכיאטרי, הייתי מאוד ממליץ לשלב טיפול תרופתי. חלק מהתרופות נוגדות התיאבון מפחיתות גם את התיאבון ואם לא ניסית עדיין, הייתי ממליץ על טיפול תרופתי כזה בצד הטיפול הפסיכותרפויטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה רבה לכם, לא נעים להגיד אבל כל מה שכתבתם ידוע ברור וגם נעשה אני ככבר שלוש שנים עם סרוקסט, הפסיכיאטרית שלי לא חושבת שיש צורך בעוד משהו. לא משנה אתם לא חייבות להמשיך לענות כנראה שנולדתי לסבל, יש גם כאלה. לילה טוב