סערת נפש

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

11/01/2003 | 12:29 | מאת: בלה

שלום, אני לא יודעת מה אני רוצה לשאול. אני חשה לכודה בחיים, אני לא רוצה למות. אבל החיים מסבים לי ייסורים רבים. אני חושבת שבעורקי זורם 95% כעס. אני לא מצליחה להשתחרר מזה. אולי אני מאזוכיסטית, אני מנבה שנים ליצור חוויה מתקנת וממחזרת חוויות קשות מהעבר. לעיתים יש לי בלאק אאוט מהכל ואני לא מרגישה כלום, אבל מתכנסת בחרדה. בשבוע שחלף לא הצלחתי לתקשר עם אנשים, הפגישה עם הפסיכו' הייתה אסון, נוצרו עימותים עם חברים. הרגשתי שאני לא מחוברת לעצמי, כהות חושים, הרגשתי ריקנות מוחלטת והראש שלי היה מרוקן. איבדתי זהות, או רצון כלשהו. זו תחושה שאני ניסיתי להסביר לפסיכו' שלי אבל ללא הצלחה יתרה. זה כאילו שאני חיה כשני אנשים, האחת כל הזמן מסתכלת על השניה - זאת שחיה ויש לה את הגוף והעור..ושואלת את עצמה מה היא מרגישה עכשיו, מה היא תעשה עכשיו, לעיתים רחוקות חל נתק ואני פשוט חיה ושוכחת מהמודעות הזאת.. עד שהיא מתעוררת ועושה הערכת מצב. אין לי מושג איך לתאר את התופעה הזאת, זה כאילו שאז אני לא מדברת וחיה בגוף ראשון, אלא כמו רובוט, שהמערכת נותנת לו פקודות, תוך כדי הערכת מצב ואנליזה של המציאות. אני פשוט דפוקה? אין לי בעיה עם זה אבל לפחות שאני אהיה דפוקה בגוף ראשון ואחיה כדפוקה. ( מוזר, הא?!) ןזה כאילו שבתת מודע אני נביאה על עצמי חוויות קשות וכואבות, כי זה אולי מחיה אותי? כי המצב שמוכר לי ביותר הוא המצב הזה? (כשפוגעים בי, מתעללים בי, משפילים אותי) מעבר לזה הטיפול הפסיכו' תקוע, התת המודע שלי סגור ונעול ולי אין גישה אליו. ואולי אין בו כלום שיכול לשפוך אור? יש לי מחסומים של חשיבה והתעמקות באותם סיבות עלומות. בלה

לקריאה נוספת והעמקה
12/01/2003 | 09:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בלה, קראתי בעיון את פנייתך ותהיתי עד כמה יש לו לאדם ברירה אלא לתפקד כמו רובוט אם הוא מרגיש ש-95% כעס זורמים בעורקיו. כמה אנרגייה כבר נשארת לרגשות אחרים המאפשרים התקשרות לזולת? אינני יודע מה הנושאים הנידונים בטיפול שלך בד"כ, אך אין ספק שהבעת הכעס צריכה להיות אחד המרכזיים שבהם. אינני יודע האם את משחזרת חוויות עבר קשות או שמא מרוב פחד מהתוקפנות של עצמך את הופכת את הקערה על פיה ומעוררת תוקפנות כלפייך, מה שגורם לך לחוש מושפלת בסופו של דבר וכל זאת בלבד שלא תביעי כעס המבטא את התוקפנות שלך. הייתי מציע להתמקד בתוקפנות שלך ובקושי להביע כעסים כאחד הנושאים המרכזיים בטיפול. עושה רושם שהכעס משתק אותך והיתר הוא תוצאה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטין

13/01/2003 | 21:55 | מאת: בלה

מעניין.. תודה

מנהל פורום פסיכותרפיה