בדידות

שלום, אני בחורה רווקה בת 28 ואיני מסופקת משום דבר אשר אני עושה בחיי כולל עבודה חברים ואפילו חבר אני מרגישה שהכל מאוד בנוני ושואפת ליותר אך בנתיים לא עושה דבר כדי לשנות את המצב, אני נזכרת מדי פעם בילדותי האומללה ומתעסקת ומאשימה את התקופה הזו בכל הבעיות אל אף שאני מהסה רציונלית לצאת ממצב זה ואומרת לעצמי שהכל בראשי וגישה טובה תפתור את הבעיה אני לא מצליחה, הבטחון והדימוי העצמי שלי נמוך וכל כשלון מעצים את תגובת העצב שבי. אודה על כל עיצה. ענת

שלום ענת, לעיתים קרובות אנשים נוטים לבלבל בין אשמה לאחריות ונראה לי שגם את עושה את זה קצת כשאת מהרהרת בילדותך, לפחות באופן שתיארת. באופן מפתיע, אולי, אשמה פוטרת אותנו מאחריות והיא מהווה מעין "תשלום", או "החזר חוב". אחריות, לעומת זאת, מחייבת נקיטת פעולה. אכן הדימוי העצמי הוא הדבר הראשון שבו יש לטפל, במסגרת טיפול מקצועי, ונראה לי שנתברכת בתכונות הנדרשות כדי להפיק תועלת מטיפול, בראש ובראשונה יכולת להסתכל אל תוך עצמך. במשך הזמן ההסתכלות הזו, בליווי איש מקצוע, המתבונן על התהליך מן הצד, עשויה בהחלט לשנות את יחסייך עם הסביבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין