לענבל...

שמי שיר, אני בת 25, בגיל 19 עברתי סדרה של הטרדות מיניות ע"י חייל מהבסיס בו שירתתי (אני העזתי לדבר רק אחרי חודש, לבסוף הוא נכנס לכלא..) היום אני אחרי תואר ראשון באוניברסיטת ת"א. עובדת בחברה גדולה ומוכרת, והחיים כביכול על מסלולם. אני בטיפול כבר חצי שנה שמתקדם טוב. אבל אני מרגישה צורך לכתוב לך כי דווקא פה אני מרגישה שאני יכולה אולי לקבל תשובות קצת יותר "קונקרטיות" וזה ממש ממש חשוב לי. אני מרגישה שכשאני עם בחורים, אני לא איתם...אני עם מי שתקף אותי בצבא. אני שם ולא שם. הנגיעות שלהם כאילו כואבות. והטיפול טוב אבל מהיותו טיפול הוא ארוך ואני מבינה את זה...ואני מוכנה לקחת את הזמן. אבל הבעיה היא כאן ועכשיו.. אני מפחדת אולי אני מתרצת את האירוע כדי לא להיכנס לקשר וממציאה לעצמי בראש סיפור כיסוי, ואולי לא...אני ממש אשמח לדעת, מה התהליך מה אני יכולה לעשות (אני יודעת שאני צריכה להפנות את הדברים לפסיכולוג שלי, ואני אעשה זאת....אבל שוב, השאלה אם זה יפתור את הבעיות המיידיות...) והאם את מכירה בנות שעברו חוויה דומה וחזרו למסלול של קשר מיני ואינטימי תקין? תודה רבה :)...שיר

הי שיר, ראשית, אני מקווה שהטיפול שלך מתמקד בהטרדה המינית ובהשלכותיה עלייך. צריך להיכנס לעומק של מה שקורה לך בזמן קיום יחסים כיום מבחינת ההרגשה, המחשבות, התחושות הגופניות, הזכרונות, הניתוק אם יש ועוד ועוד.. כשהדברים מדוברים אפשר לעבוד עליהם. לתרגל דרכי חשיבה אחרות, לתרגל הרפיה גופנית וכמובן לעבד את הרגשות שעומדים בבסיס הטראומה. את מציינת שבחרת בטיפול אצל פסיכולוג גבר, ואני מקווה שתוכלי להיכנס איתו בפתיחות לפרטים האינטימיים הללו על מנת לעשות עבודה טובה. בוודאי שאפשר לחזור למסלול של קשר אינטימי ומיני תקין. בהצלחה, ענבל