ולעניין האסוציאציה -באין קלמנטינה באין קולפות

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

10/11/2010 | 22:56 | מאת: יפעת

חשבתי לעצמי שזו בהחלט מה שאני מכנה, "אחת האסוציאציות שיכולה לעלות רק אצל פסיכולוגים" דהיינו: כזו שאין לה סימוכין במציאות ונשענת בעיקר על מודלים. אם זה המודל של האם הטובה דיה, או אפילו אפריז ואומר, מודל של איזו אם אידיאלית מכילה כל ומרעיפה (ולמותר לציין שבעיקר אנו הנשים סובלות מדימויים כאלו) ומקלפת קלמנטינות. באם מנהלת הפורום לא שמה לב, לרובנו כאן אין אמא כזו (לא מתכוונת לדבר בשם כולכן ואם אמירה זו פגעה במישהי, אקדים ואתנצל). אין! האם האין לא מספיק חזק כאן? כדי שלפחות יתחשבו בנו ולא יביאו לכאן אסוציאציות של קלמנטינות? האם האין לא הודהד די הצורך? לסיום, אתנצל ואומר שלמרות שהאסוציאציה הועלתה על ידי מנהלת הפורום בהקשר ספציפי, היא עדיין צרמה לי ונראתה לי רחוקה מהמציאות הרגילה. כמו כן, אני לא מתייחסת לאסוציאציה הזו באופן ליטרלי, פשוטה כמשמעה, אלא שבאופן מטפורי ובמשמעות המטפורית שלה היא לא הולמת את הקונטקסט, את המסגרת הנוכחית. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה
11/11/2010 | 16:20 | מאת: ענבל חזקיה-חלפון

אז איזו אמא היתה לך, יפעת? קלמנטינה סגורה שאין מאיפה להתחיל לקלף, או כזו שמקלפת בציפורניים כה חדות שפוצעות בבשר של הפרי? וכמה קנאה... ענבל

11/11/2010 | 18:10 | מאת: יפעת

ושוב קיבלתי תשובה לקונית ולמען האמת יותר מכל לא הבנתי כיצד ה"כמה קנאה" מתאים לכאן? תוכלי לפחות לומר, להסביר? מדוע ברחת שוב? מדוע לא ענית על יתר ההודעות שלי? מדוע את כועסת? תוכלי להסביר ביתר פירוט הפעם מבלי להתחמק? ואם אפשר, להשתדל לא לפגוע בי...

11/11/2010 | 20:25 | מאת: ניצן

אני באמת לא רוצה להתערב (ובטח לא בין שתיכן.. איזה פחד :) ) אבל הרגשתי שאני חייבת להגיב ולשתף בתחושותיי. כי ההודעות של שתיכן עוררו בי סערה חזקה. ענבל, אחרי שקראתי את ההודעה של יפעת סיקרן אותי מאוד איך תגיבי וציפיתי לתגובתך, את תמיד מצליחה להתמודד עם הכל. ברכות והתחשבות אבל הפעם תגובתך היתה כמו חץ שכוון היטב למטרה ופגע בול!!! הודעה קשה. קשה מאוד השארת ליפעת. אפילו בי (שאני רואה כמה היא פגעה בבנות אחרות בפורום ולא פעם כעסתי ונפגעתי איתן) אפילו בי היא חתכה בבשר החי. אני מקווה שיש מטרה "פסיכולוגית" כלשהי לתגובה כזו. משהו שדווקא יעזור ליפעת. יפעת, ההודעה שלך כיווצה אותי. החוסר באמא. זה קשה. אני יודעת. רציתי לבקש ממך. תתאפקי ואל תגיבי. אל תיכנסי בכלל לפורום בימים הקרובים תירגעי ואז תחזרי אלינו. את בטיפול עכשיו ותעזרי לעצמך. תתמקדי בלצמוח ובלעטוף את עצמך כדי להיות רכה גם לעצמך גם לאחרים וגם לנו כאן בפורום. שבנות לא יפחדו להגיב כאן. ענבל תעזרי לנו. אל תכעסי. תני לנו כלים להתמודד. אל תכעסי. אנחנו צריכות אותך. מקווה שלא עשיתי רע לאף אחת. או לעצמי.. :( ניצן

12/11/2010 | 00:23 | מאת: יפעת

שהצלחתי להוציא ממך משהו שהוא לא נייטרלי. אין ספק שבזה אני כישרונית... (לא אומרת זאת דווקא לחיוב, אבל יכול להיות שחבוי מעין צורך כזה, שלפעמים אני לא ממש מודעת לו)...

מנהל פורום פסיכותרפיה