משונה..
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
וואוו ענבל, אז באמת חזרת.. נכנסתי לכאן גם הבוקר כפי שנכנסתי גם במהלך כל השבוע .. למרות שאמרת לנו שלא תהיי. ולמה נכנסתי בכל זאת ? לא יודעת. כשהבוקר ראיתי שהכיתוב שלך ,האדום, זה של הפגרה, עדיין בראש העמוד,הרגשתי אכזבה מזדחלת לגרון ואמרתי לעצמי. דפי, ציפית ? "קיבלת".. האמנת ? חטפת.. ושוב נכנסתי עכשיו ומרגישה קצת מבולבלת.. מצד אחד כל כך שמחה.. משהו נרגע..קיים קול פנימי שאומר לי: זה בסדר, הכל במקום, שום אסון לא קרה,ענבל באמת חזרה, בדיוק כפי שאמרה.. הסדר חוזר למקומו... בו זמנית אני גם מרגישה קצת מבואסת...כאילו משהו בי היה נרגע אם לא היית עומדת במילה שלך...משונה לי.. את בכלל מבינה על מה אני מדברת או שאני לא מובנת בכלל ?? כאילו אני רוצה לשאול אותך ,את באמת חזרת ענבל ??? רוצה לבקש ממך ולומר לך, ענבל ,שבחיים, אבל ב-ח-י-ים לא תעזבי אותנו שוב... ויש בי קול שצופה בי כרגע ,צוחק ואומר :יופי דפי, העברה מושלמת..יופי של עבודה..ענבל מהווה כר רחב,עמוק ורך להשלכות ולהעברות.. וגם קול יותר מציאותי (?) ששמח בפשטות על שאת -ענבל-חזרת. :)
הי דפי, טוב לשמוע, את כל הקולות. כולם נשמעים אותנטיים מאד וכולם-כולם ניתנים מאד להבנה... בפשטות :-), ענבל