איך עומדים בזה?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
הרבה פעמים אני שואלת את עצמי, ועכשיו אני מעיזה, גם כאן- איך אפשר להיות פסיכולוגים? אם נניח, אני מעבירה עוצמות של רגשות שליליים וקשים, וסיפור חיים מצמרר מהמציאות העכשוית. והמטפלת אומרת בפגישה הבאה-חשבתי עליך הרבה הרבה השבוע. ואני רק מחשבת את מי שהיה היום לפני ועוד אחרי, מפיל עליה תיקים של קשיים, רגשות "מדהימים" ומחשבות.... אז או שלא באמת היא הרגישה וחשבה הרבה, כפול כל המטופלים וזה משהו עם הפרדה חזקה, והרגש שמובע רק בשבילי.והיא כבר התרגלה עם ותק כמו שלה. לפי ההגיון אדם שפוי אמור להטבע ולא להכיל כ"כ הרבה תיקים, אם באמת הם נוגעים לליבו, לא? לא יודעת, גם שעה של הדרכה שבועית לא מצטירת לי כמספיקה עם התיק שלי כפול כמה מטופלים כל יום.... יש כאן העמדת פנים של רגש ומילים למען המטופל, או באמת השתתפות רגשית ומחשבות חזקות ורבות על כל צרה מהלכת- מטופל? אז איך הפסיכולוגים עומדים בזה?
הי ליאל, איזו שאלה את שואלת.. כששואלים אותי את זה בקליניקה אני בד"כ לא עונה.. מנסה לברר מדוע שואלים, מה בעצם שואלים.. זה בד"כ הולך למקום שתוהה עד כמה באמת למטפל אכפת ממני. חשבתי לנסות את זה גם כאן, אבל זו תהיה התחמקות מהשאלה.. וגם האמת היא שיש לזה תשובה. אבל התשובה אינה דיכוטומית כמו שאת מציגה : 'העמדת פנים של רגש ומילים' או 'השתתפות רגשית בכל צרה מהלכת'.. זה איפשהו במורכבות הזו של האמצע. יש השתתפות רגשית אבל גם יש הפרדה, לוקחים את המטופלים 'הביתה' אבל גם שמים בצד.... מה אני אגיד לך, זה איכשהו מצליח. בברכה, ענבל
הכל קשור באימון שרירי העמדת הפנים. כך זה הולך אצלכם ענבל, והלוואי ולמישהו מכם היה האומץ לחשוף את התרמית שעומדת בבסיס המקצוע שלכם, רק שלכם לא יהיה זה כלכלי. אתם אלופים בלחקות אמפטיה, כאב, השתתפות בצערו של האחר, בעוד שבתוככם הכי חשוב זה הצ'ק שתקבלו בסוף החודש, אפילו אם בפני עצמכם אינכם מודים בכך. "ואם השירות הוא ציבורי ללא כסף?", ישאלוני התוהים, אענה שאין שום דבר בחינם, בטח לא ב"מדינת היהודים". ולדוגמא: מטפל אחד שעובד במרפאה ציבורית לא הסכים לקבלני אלא רק במרפאה הפרטית שהוא עובד בה, שהפסקתי ללכת אליה מאחר שנגמר בידי הכסף. הסיפור ארוך ומורכב ולא אפרוט אותו כאן. אבל זאת רק דוגמא אחת מיני רבות לראש ה... שלכם... אל תצנזרי אותי ענבל, עמדי נכוחה ובעוז מול מילותיי. אני כשלעצמי עומדת איתנה מאחוריהן... יפעת
זה נפלא שאת יודעת גם לפזר את הערפל. לא להיות עמומה. יש לי חסכים מהמטפל שלי בעניין.הוא מלך העמומים כולם. נהניתי מתשובתך הכנה. אדוה
הי ליאל, איזו שאלה את שואלת.. כששואלים אותי את זה בקליניקה אני בד"כ לא עונה.. מנסה לברר מדוע שואלים, מה בעצם שואלים.. זה בד"כ הולך למקום שתוהה עד כמה באמת למטפל אכפת ממני. חשבתי לנסות את זה גם כאן, אבל זו תהיה התחמקות מהשאלה.. וגם האמת היא שיש לזה תשובה. אבל התשובה אינה דיכוטומית כמו שאת מציגה : 'העמדת פנים של רגש ומילים' או 'השתתפות רגשית בכל צרה מהלכת'.. זה איפשהו במורכבות הזו של האמצע. יש השתתפות רגשית אבל גם יש הפרדה, לוקחים את המטופלים 'הביתה' אבל גם שמים בצד.... מה אני אגיד לך, זה איכשהו מצליח. בברכה, ענבל
מנהל פורום פסיכותרפיה
