כשהמילים נגמרו

שמע ישראל\שרית חדד כשהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה. שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח. כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום. על סף תהום. שם אני נמצאת. אולי אלוקים יציל אותי אולי הוא ישלח מישהו ואולי לא... אדוה

אדוה שלום, גם אלוהים הוא סוג של הפנמה.... מישהו מלמעלה שרואה, מקשיב, שולח עזרה, הצלה... שאכפת לו.. חשוב שיש דמות כזו בעולמך הפנימי. ענבל