היעדר ריגושים

שלום, אני בשנות השלושים לחיי, נשואה ואם לילדים. לאחרונה אני חשה מעין ריקנות בתחום האהבה. אני מאד מתגעגעת לתחושת התאהבות ולריגוש המלווה את תקופת החיזור- תחושות שלא ישובו כל עוד אני נשואה. יש לי בעל אוהב , מסור, מקדיש למשפחה, מוכשר, נראה מצויין. אנחנו מסתדרים טוב ונהנים יחד, אך מאד חסרה לי ההתלהבות וה"פרפרים" שהיו בתקופה הראשונה לקשר. אני יודעת שזה תהליך מוכר שמתרחש תוך כדי השגרה שבחיי הנישואין, אך אני מודאגת מכך שהתסכול שלי יגבר עם הזמן. לפעמים אני חולמת להיות שוב פנויה כדי שאוכל לחוות את התחושות הללו מחדש, אבל זה רק בדמיון. אני רוצה וצריכה משפחה ויציבות, וללא ספק הייתי בוחרת שוב את בעלי לבן זוגי. איך מתמודדים עם בעיה זו? תודה מראש.

שלום שלומית, ככלל במקרים כאלה, יש ניגוד מתמיד בין חצורך בביטחון (שלפי תיאורייך, בן זוגך מספק אותו בהצלחה) ובין הצורך בגיוון ובשינוי וצפוי שאדם רציונאלי/בוגר יבין שלכל אחת מהאופציות יש מחיר ויערוך את המאזן. מעבר לכך, באופן ספציפי קיים תמיד מקום לבדוק מה השתנה, כיצד ניתן לצקת תוכן חדש אל תוך היחסים ומדוע השינוי שאת מרגישה קרה דווקא כעת. בדיקה כזו יכולה להיות בדיקה עצמית או במסגרת ייעוץ זוגי. בנוסף, וזו השערה שאת צריכה לבדוק עם עצמך, ייתכן שהעובדה שבעלך מקבל אותך כפי שאת לאורך זמן גורמת לך לראותו כ"משעמם" או "מובן מאליו". זה מצב שאנו נתקלים בו, אני לא מכיר אותך כדי לקבוע אם הוא נכון במקרה שלך, אך אם זהו המצב, הוא מחזיר אותך ליחסייך עם עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין