מתרחקת מהתהום..

תודה על תגובתך, נפגשתי עם המטפלת ושיתפתי אותה בתחושותי (אחרי שעשיתי חושבים איך להסביר את עצמי הכי טוב שאפשר) היא הצליחה להבין אותי ואנחנו עולות על דרך המלך.. אני מקווה.... והתהום לשאלתך היא בדידות ענקית, ריקנות שלא נגמרת, לבד, לבד, לבד. חור שחור עצום. הרגשתי שכל מה שנחשף וצף על פני המים כתוצאה מהטיפול מחליש אותי ומפיל אותי לתהום הזו שאין לי מושג איך להתמודד איתה ועם כל הדברים הרגישים שנחשפו.וזה הפחיד אותי להתמודד עם הכל בבת אחת. לבד. אבל הצלחתי לקבל מענה מהמטפלת שלי שבאמת מחבקת אותי. אז כן אני מרגישה שאני מתרחקת מהתהום ומצליחה להיאחז בה (במטפלת) וניראה לי שגם קצת כאן בפורום הזה... בזכותך.. :) תודה.

שלום ניצן טוב לשמוע על השיחה ועל ההרגשה שעימה יצאת ממנה. המשיכו כך, ביחד. ענבל