היי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי ענבל, כל כך קשה לי.. החיים מורכבים, כל יום התמודדות חדשה עם מכלול דברים כמה שאני מנסה לראות ולחפש את הטוב דבר חדש גרוע מקודמו צץ. מתי יהיה לזה סוף???? רגשות קנאה מציפים אותי. איך למטפלת שלי כל כך טוב? איך היא מצליחה? אני יודעת את זה מקרוב כיון שיש אדם שקשור אלי ואליה שממנו אני ניזונה במידע ללא ידיעתה. החיים שלה יפים, ורודים והיא גם דואגת להציג את זה.. ילדים מוצלחים, נכדים, עושר, אהבה, נראית טוב למרות גילה הרב.. ואני? טוב כלכלית אין לי תלונה. אהבה? אני כל כך לבד.. כל קשר שמתחיל מיד נופל. (אשמה עלי) אני לא מסוגלת להחזיק קשר יותר מחודשיים מכירה עוד אדם כמוני? מראה? אני מקבלת הרבה מחמאות אך השנאה עצמית שלי הורסת!!!!!! ילדים? כמיהה, רצון רב אך נראה לי שלעולם זה לא יקרה.. החיים האלה נמאסו עלי באמת. לפעמים כשאני מגיעה אליה וחושבת על כל מה שיש לה ולי אין זה אוכל אותי בפנים ומשתק ואז הכעס עליה מצטבר ואני משתתקת ומעבירה פגישה דוממת. בתוך תוכי אני רוצה שיהיה לה רע ושהיא תרגיש את מה שאני מרגישה. זה לא פייר..., מי האחראי לזה שלה יהיה הכל ולי לא? למה זה לא מאוזן? tina
הי טינה, קבלי עצה מקורית: דברי איתה על הקנאה שאת מרגישה. גם קנאה, כמו שאר הרגשות הקשים והלא נעימים, היא רגש אנושי. גם הרצון שיהיה לה רע, שיהיה איזון. או שלפחות תבין קצת מה את מרגישה. זה משהו לדבר עליו איתה, במיוחד אם אי הדיבור על זה משתק את הטיפול. איזרי אומץ ובהצלחה, ענבל