בעיה עם הדמוי

לפי מה שקראתי כאן בפורום,יש לי שאלה שאני לא מבינה- איך אפשר לדמות מטפלת לאמא? האם מטפלת אמורה תמיד להיות כדמות חליפית של מודל קרבת אם או זה מיועד, רק למי שיש לו חסך מקשר אם? אני לא קולטת את ההשוואה אמא מבינה באמת, כי גדלה אותי! ונתנה מדמה ומחלבה, גם פיזית וגם כלכלית.ולא תלויה בשעה שבועית, או בבואי. ואולי רק אצלי הקשר עם המטפלת לא מתקרב בכוון לקשר הורי אמיתי, ויש כאן משהו שלא בסדר?

הי רון בטיפול יש חלקים אימהיים: הקשבה, התכווננות, דאגה, אכפתיות... טיפול, נו. לא כולם חווים את זה וגם לא כולם אמורים לחוות את זה. אני מניחה שמי שחווה - משווה. מי שלא - לא. זה לגמרי בסדר. ענבל

ממליצה מאוד על הספר "אמהות" בעריכת אמיליה פרוני, יש שם מגוון מאמרים על אמהות ופסיכואנליזה וגם כיצד מטפלים גברים יכולים להיות אמהיים...