מאוכזבת

גליתי בעצמי שאם אני במצב רוח ירוד במיוחד, אחר כך אני מוציאה את הטעינות וגורמת לתקלות בסביבה. (לא מתכוונת ארוך, אלא ירידה יומית במצב רוח) הבעיה שאין לי איך לפרוק את הדאון. (נושא אישי שאי אפשר לדבר ושום הסחת דעת לא תעזור בגלל עומק הקושי)ואז, אני טעונה והתוצאה נזק לעצמי. (אגב, אני בטיפול ובשלב שלא שיך בשום אופן להעלות את זה) מה עושים? איך כן שורדים ימים בהם יש מצבי רוח ירודים, בלי השלכות חמורות?

ליטל שלום, זה תמיד קשה לי כשאנשים מציגים בעצמם את הבעיה, את הפתרונות האפשריים ומיד שוללים את כולם... אם להכיל את הדיכאון אי אפשר, להוציא אותו על אנשים זה הרסני, לדבר עליו זה אישי מדי, להסיח את הדעת ממנו בטח לא יעזור, לדבר על זה בטיפול זה עוד לא השלב... מה נותר? עצתי: דברי על זה בטיפול - על הדאון עצמו, על הטעינות של להרגיש אותו, על מה קורה כשאת פורקת אותו, וגם על הקושי לדבר על כל זה. זו הדרך הכי טובה שאני מכירה לצאת מהלופ הזה. מקווה שתוכלי ליישם, ענבל