sos

ענבל הרגת אותי רצחת אותי.נכנעת לטירוף משתולל.אמרת שהתפקיד שלך "לשמור,שאת אחראית".למה לא שמרת עליי?אני לא רוצה להיות חלק מהטירוף הזה.למה את לא נותנת לי הזדמנות לשכוח שהייתי בתוך סיוט?"אני חיפשתי טוב לב,אבל מצאתי אבק".תני לי פירורון קטן מההכלה,מהרגישות,מהחמלה-מהדברים בהם את מאמינה-אמון,קשר.אני קראתי את הפורום מתחילתו ועד סופו(החלק שלך)כדי להבין מה קרה פה.אני=מיכל.אני כותבת גם בפרום "נפגעי נפש-ייעוץ ותמיכה" בשם "חן".בבקשה קראי את ההודעה שלי שם.בהודעה אני מבקשת מבני עזרה.את מוזמנת לקרוא גם את כל שאר ההודעות שלי שם תחת השם "חן".בבקשה קראי.קראת את ההודעות התוקפנויות של הדמות המפוצלת,כשביקשה.תקראי גם אותי.תצליבי את הנתונים,אולי תביני את האמת. אני נותנת לך הזדמנות.תאמיני בי. מעבר לכך אין לי מה לעשות יותר מלבד פנייה למערכת בתי המשפט והמשטרה. מיכל

מיכל יקרה, א)קראתי. הצלבתי. הבנתי. ב)נשמע שאת מקבלת שם בפורום מבני הרבה תמיכה ועידוד ואמפתיה. היעזרי בהן. ג)אני מניחה שתבקשי למחוק גם את ההודעה הזו שלך ואת תגובתי אליה. את מוזמנת שוב לפנות למערכת דוקטורס ולבקש זאת. את גם מוזמנת לפנות לכל מערכת אחרת ולפרוש את טיעונייך החמורים. ד)נקודה למחשבה – אולי במקום לנסח, ולכתוב ולשלוח ולפרסם ולמחוק, תחשבי לפני הכתיבה האם ברצונך שהדברים יפורסמו? בברכה, ענבל

למיכל, רגע לפני שאני פורשת סופית וחוסמת לעצמי את האתרים האלו (אני מחכה לתשובה בפורום השני), אני רוצה להגיד לך שאת לא לבד- גם אותי ענבל מסננת ומאשימה בפיצולים, לפחות לך היא ענתה... וגם אני ביקשתי שתמחוק את ההודעות שלי... זה לא אמפטי אבל זה קצת מקל עלי שאני לא לבד בסיוט הזה...מקווה שהשארת את המייל לתשובות כי הודעותיי לא מועלות לאתר... יעל