לענבל

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

16/03/2010 | 16:38 | מאת: חן

ענבל, זה פתטי לרשום לך אחרי מה שכתבתי כאן כמה קומות מתחת..אבל האמת שאני מתגעגעת אלייך.. היום משהו בי כואב,מפחד ,אני מרגישה שאני על סף התמוטטות. אני באמת מרגישה לבד כרגע..כאילו כולם והכל כל כך רחוק ממני אלפי שנות אור. מרגישה לבד כאילו לא שייכת לשום מקום ,לא אכפת לאף אחד,לא משמעותית בעיני אף אחד . מרגישה אפילו צורך להתנצל על זה שאני רושמת לך כאן שכן אני לא מתאימה אפילו לפורום הזה,וסליחה שאני מבקשת עזרה ,תמיכה ולא מסוגלת לעזור לעצמי .הלוואי והיה לי מספיק אומץ כדי לוותר במילא אני לא שווה כלום ואני לא אחסר לאף אחד. אני לא רושמת מתוך רחמים עצמיים אני באמת מרגישה ככה. להתראות חן

לקריאה נוספת והעמקה
16/03/2010 | 17:01 | מאת: ענבל חזקיה-חלפון

חן אין שום פתטיות ברגש אנושי כזה או אחר, יהא זה געגוע, כאב, ייאוש, חוסר אונים ועוד... הנפש האנושית היא מורכבת וזה סוד יופיה. טוב שכתבת ושיתפת. מקווה שתוכלי להיעזר ולהיתמך, גם אם לא תמיד בדיוק בזמן ובאופן המדויקים. ממני, ענבל

מנהל פורום פסיכותרפיה