:-(

הי ענבל, שוב אני... (מה שלומך?) אכתוב פחות היום, מבטיחה :-) (מקווה) התרחקתי ממנה ואני לא יודעת איך לעשות RESTART אני לא מתחברת אליה כמו קודם.היא לא מדברת אליי כמו קודם. לא יודעת מה קרה שגורם לי לרצות לא לבוא יותר. זה ממש לא הוגן כלפיה, כלפי כמה שהיא מנסה וחמימה ולא שגרתית וטובה איתי. לא יודעת מה לומר. אני מרגישה שאני צריכה קצת חופש, צריכה קצת להתגעגע. אני לא מצליחה כל כך לשתף אותה, ומאידך אני כל כך חשופה שאפילו להציץ למטה ולגלות שיש לי גוף מביך אותי באופן חריג כשאני איתה. ביישנות עתיקה ולא ברורה זוכה אצלה לפרופורציות מוגזמות. ולצידה- נוקשות כזו לאחרונה גורמת לי לנהל את השיחות הפנימיות שלי על מה שהיא אומרת, ללא פיה שתנקז את המילים שלי החוצה. כמו לופ פנימי. לא בא לי שוב לבוא ושוב להתקשות כל כך לדבר ולא להבין על מה אני מדברת, כשאצליח, ומה אני באמת מנסה לומר. סיפרתי לה את מה שכתבתי לך כאן אבל זה יצא לי דל כל כך.. לא הצלחתי ממש להסביר נראה לי, וכאילו היה חסר דגש איפשהו.. יצא לי מונוטוני ולא ברור מספיק. היום לא בא לי לבוא יותר... :-( אולי אני צריכה לחזור ללחשוב לבד, בלי לשתף. לא יודעת.. ל.

הי, לילה טוב, לא צריך לעשות restart. אם כבר, rewind - רק קצת לחזור אחורה לראות איפה השתבשו הדברים, ולמה.. נשמע שעל אף כוונותיה הטובות היה שם איזשהו כשל אמפתי. משהו לא פגש אותך נכון, לא דייק.. בררי יחד איתה מה זה היה, מדוע זה קרה, מה זה גרם לך להרגיש.. הקירבה שתיארת שהיתה ביניכן, זאת בלי המילים, היא מיוחדת, נפלאה, אבל תמיד נשברת מתישהו.. זו הזדמנות לשתיכן ליצור קירבה אחרת. שיש לה מילים. ויש לך המון מילים יפות וחזקות לומר לה (חושבת על שמך הקודם כאן..) שתהיה שבת שלום, ענבל

ענבל יקרה, תודה רבה..! ניסינו להבין, כמו שאת אומרת, היא שאלה את השאלות הנכונות- היא באמת מאוד רגישה כלפיי- אבל לא הצלחתי להזכר ולא ידעתי מה לומר. הקירבה היא בלי מילים, אבל גם יש בינינו הרבה מאוד מילים.. (הופ! נפל איזה אסימונצ'יק.. שמעת? :-) אני חושבת שעזרת לי קצת להגדיר לעצמי עם מה קשה לי. באמת הרבה תודה, (אשוב אליה) לילך