היפוכונדריה??

אני פונה אליכם בעקבות מצבו ההתנהגותי של אחי. יש לי אח בן 25. רווק. מתגורר עם הוריי. עד לפני כשנה וחצי חיחיים נורמטיביים. שירת בצבא, עבד. מגיל צעיר התגלתה אצלו בעיה רפואית שהיא גם קוסמטית באזור הבטן. מכיוון שמדובר בניתוח קשה הוחלט לא לנתחו.כמו כן, לפני שנתיים היתה לו בעיה בבלוטת התריס, שהצריכה קבלת תרופות, טיפול ביוד ומעקב לב (תופעת לוואי של המחלה). ההתעסקות במחלות שונות החלה להיות אובססיבית. לפני חצי שנה עבר ניתוח בחו"ל לאחר טלפונים ומיילים לחברת הביטוח בארץ ולחו"ל. כעת הוא מתעסק במחלות שונות שלא תמיד יש להן בסיס אובייקטיבי. המחלות הפכו למרכז עולמו. נראה שהוא מחפש כל פעם בעיה חדשה. כעת הוא לא עובד. כל היום נמצא בבית. לא נראה שהוא בדיכאון. השבוע סיים טיפול אצל פסיכולוגית קוגנטיבית שעבדה עימו על חרדה. חל שיפור קל בנושא יציאה מהבית , אך לא בנושא של הגוף. מה צריך לעשות?אמא שלי כבר לא מסוגלת להתמודד עימו בבית. לדעת הפסיכולוגית הוא לא צריך פסיכיאטר. תודה, לימור

שלום לימור, אכן נשמע שמדובר בחרדה. הטיפולים שהזכרת הם אמנם הטיפולים הנפוצים לחרדה - טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וטיפול תרופתי. נשמע שאחיך עבר דרך בחלק ההתנהגותי של הטיפול (פחות נמנע, יוצא מהבית), אבל עדיין סובל מהחרדות מבחינת התחושה והמחשבות. לא ברור לי, אם כך, מדוע הסתיים הטיפול הקוגניטיבי ועל סמך מה קבעה המטפלת שהוא לא זקוק לטיפול פסיכיאטרי. הייתי מציעה ללכת להתייעצות נוספת אצל פסיכיאטר מומחה לטיפול בחרדה כדי לשקול בכל זאת גם טיפול תרופתי וגם חיזוק של החלק הקוגניטיבי - איך לא להתעסק עם החרדות. אגב, מחקרים מראים ששילוב של שני אלה יחד עושה השפעה טובה יותר מאשר כל אחד מהם לחוד. בברכה, ענבל