לענבל

אז איפה ענבל? האם גם היא כמו בכל הפורומים תקדיש לנו רק סרח עודף מזמנה, דהיינו היינו תוצר לוואי....? איפה את? מדוע לא אומרת כמה מילים?

אני שמחה ונרגשת להתחיל בניהול הפורום. הנושאים המועלים בפורום זה קרובים לליבי, ואני מקווה שאוכל לתרום לכם מהידע ומהניסיון שלי בתחום הפסיכותרפיה. אשמח לענות על שאלות ולייעץ ככל יכולתי. עם זאת, חשוב לי להדגיש כי בפורום מסוג זה, התשובות בדרך כלל ניתנות באופן כללי, ומטרתן להציע הכוונה, לעיתים הרגעה או עצה טובה, אולם אין בהן את האפשרות להיכרות המעמיקה ולרצינות והיסודיות המאפיינות טיפול פסיכותרפי. אני רוצה להודות לקודמתי בתפקיד, שרון קורן-לזרוביץ, על שניהלה את הפורום הזה בתבונה וברגישות, וגם הפגינה אחריות מקצועית. בהקשר זה אני רוצה גם להתייחס לשתי התגובות הקודמות של רות'קה ורינת: כללים וגבולות (גם גבולות של זמן) הם חלק מטיפול, הם גם יהוו חלק מהפורום הזה... האמת היא שהם חלק מהחיים. עלינו ללמוד להתמודד עימם, גם כשזה מעורר לעיתים תסכול, גם כשהיינו רוצים לפעמים הרבה יותר ממה שמוצע לנו. אני מקווה ומאמינה שעל אף המגבלות, אצליח לסייע לכם. אני רוצה גם להציע, שתתייחסו זה לשאלותיו של זה וננסה יחד להפוך את הפורום הזה לקבוצת דיון אמיתית. מאחלת לכולנו דרך מוצלחת, בברכה, ענבל

שלום ענבל, ברוכה הבאה. רציתי להגיב בהמשך לתגובתך לרותק'ה ולרינת כי אני אישית חושבת שכל הדיבור שלכם, ציבור המטפלים, על גבולות אינו נועד אלא לשמר את יחסי הכוחות בטיפול ולעשות את החיים שלכם או את העבודה שלכם הרבה יותר נוחים, כך שבכל ענייו שעולה בעיה מסוימת תוציאו מהארסנל את המילה "גבולות" וכך תמנעו מפתרונות מורכבים ויצירתיים. תמיד שמשהו לא ימצא חן בעיניכם תשתמשו בטיעון של "גבולות", "המטופל לא שמר על גבולות" וכו'. מתוך ניסיוני בעבודה עם ציבור המטפלים, קשה לי גם לקבל תשובות "נלוזות" של "הגבולות אמורים לשמור גם המטופל". אי לכך, אודה לך מאוד אם תואילי לחסוך ממני תשובות מעין אלו. מקווה שהדיון ב"גבולות" יוכל להיות הרבה יותר מורכב עם סימוכין מקצועי וכו'. אשמח לרשימת קריאה בנושא.