איך יוצאים מהבדידות?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אני בן 32 רווק, רציתי לשתף אותכם בתחושותיי המלוואת אותי בשנים האחרונות ולא עושות לי שמחה בלב, אציין שאנני אדם בעל קנאה קיצונית. כאמור אני אקדמאי, גבוה, ונראה טוב, וכו... לא משנה. עיקר דבריי אני רואה מסביבי שכולם מתקדמים בכל התחומים, נשואים עם ילדים, ורק אני נשארתי מאחור ללא חברה רצינית עבודה רצינית, פשוט חוסר מעש טוטאלי סביבי, אני מרגיש לא בדידות אלא שאני אדם בודד, כלומר אפילו שיש סביבי אנשים, משפחה אני מרגיש בודד ומבוזבז שזה מוביל אל חוסר מוטיבציה לכל התחומים שצויינו לעיל. 1. האם זה דבר טיבעי להרגיש זאת במהלך החיים. 2. האם תחושת הבדידות תחלוף עם הזמן למרות שאני נמנע מהרבה דברים עקב זאת. אודה לתגובה קצרה ועיניינית תודה.
עופר שלום, מהתחושות שאתה מתאר עולה כי דבר מה באופן בו אתה חווה את עצמך ואת הסביבה מונע ממך להשיג דברים בהם אתה רוצה. תחושת בדידות היא משהו אנושי ואוניברסלי, השאלה היא עד כמה היא עוצמתית ומשאירה אותך בלי כוחות להשקיע בעצמך. חוסר המוטיבציה שאתה מתאר מרמז על כך שקיים דכדוך או עצב שאולי תוקע אותך, מרפה את ידיך. אני מאלה שחושבים שדברים לא נעלמים מעצמם אלא יש לטפל בהם ע"מ לשחרר את המועקה, ולאפשר לכמיהות והמשאלות שלך לבוא לידי ביטוי. בברכה, שרון