אחות דכאונית

שלום רב מקווה שתוכלו לעזור לי. יש לי אחות שמרבה לדבר על כך שלאף אחד לא אכפת ממנה, שהיא תעשה לעצמה משהו (זה כבר קרה בעבר שהיא איימה), ברור לי שהיא זקוקה לעזרה- אבל היא לא מוכנה- זה משהו שבא והולך אצלה- ז"א- האיומים הם לא על בסיס יומיומי- אלא אחד ל...- חשוב לי לציין שהיא מאוד עצבנית ונדמה שהיא כל הזמן כועסת על העולם- בעיקר למשפחה- ההורים לא חיים יחד כבר מעל 16 שנה ואם האב אנחנו אחד לבקשר. היא גורמת לנקיפות מצפון- למשל- איך אני שנשואה - עם ילדה לא מתביישת שאני לא מטפלת בה עכשיו שהיא חולה כבר שבוע- הפחד שלי נובע מההדבקות (אני חרדתית נורא)- אני כבר אובדת עצות- כמו כן גם אמי- מה עושים? האם ניתן להכריח אותה לקבל עזרה-היא לא מודעת לבעיה שלה- חשוב לי לציין שהיא בת 25- היא לא קטנה- ואני אובדת עצות אודה לעזרתכם

שני שלום, מקריאת דברייך נראה כי הקשר עם אחותך לא פשוט ולמרות גילה הבוגר היא מצליחה לעורר בך רגשות אשמה בקלות, ואולי גם אופן התייחסות מצידך שמחזק את התנהגותה הדרשנית. אני חושבת שאת צריכה לעבוד על עצמך ולהרגיע את רגשות האשמה כלפיה, כדי שתוכלי להגיב ממקום יותר בוטח וברור לגבי הדברים שאת יכולה (או לא יכולה) לעשות למענה. אני מסכימה כי בגילה לא ניתן להכריח אותה לקבל עזרה, אך אולי אמך צריכה לשוחח עמה בנחת (אך בהחלטיות) ולהבהיר כי יש מצבים בהם אתן לא יכולות לעזור והיא צריכה להסכים לקבל עזרה, במיוחד כאשר עולים איומים אובדניים. מול אלה יש להיות נחרצים ביותר- אתן לא יכולות לעזור במצב כזה רק איש מקצוע. מקווה שתצליחו במשימה, בברכה, שרון