שיתוק קונברסיבי

שלום בני (בן 11)עבר ניתוח קראניופארינגיומה לפני 10 חודשים . לפני כחמישה חודשים התחילו לו אירועים של שמיטת ראש, ריפיון גוף מעין שיתוק בגוף אבל הוא כל הזמן הזה נמצא בהכרה ויודע מה מדברים לעיתים אף מדבר איתנו בקול חלש.לאחר בירורים מקיפים נמצא שהבעיה היא לא פיזיולוגית אלא התנהגותית. שוחררנו מבית החולים לאחר חודש של בדיקות , לאחר כשבוע נעלמו ההתקפים לחודשיים,וחזרו במפתיע לפני כשבוע. הוא בשיחות אצל פסיכולוגית שמונה חודשים . ברצוני לדעת האם יש דרכים נוספות שניתן לטפל במצב קשה זה . יש לציין שיש לו 3 התקפים ביום ומישהו חייב להיות לידו תמיד על מנת שלא ייפגע, ייפול למשל .

שמחה שלום, נראה שאתם אתם עוברים שנה קשה ועם הרבה חרדה ועומס. אני מבינה מהברור שעברתם שהתופעות אינן ממקור פיזיולוגי, כלומר שאתם עושים כל מה שניתן בעצם כך שפניתם לטיפול פסיכולוגי. נראה לי כי הדבר הנכון הוא להיות בקשר קבוע עם המטפלת (אני משערת שאתם עושים כך) ע"מ להעזר בה לתמיכה בתהליך שאתם עוברים. יתכן שיש מקום לעבור עימו גם הערכה פסיכיאטרית כדי לבדוק על איזה רקע נפשי קורות התעלפויות אלה אך קודם יש להתייעץ עם המטפלת ליידע אותה, ולשאול את דעתה. (את קראת לכך 'שיתוק קונברסיבי' על סמך איבחון של איש מקצוע? אם כן- עשית מה שניתן, אם לא, יש מקום לאבחון כזה ע"י פסיכיאטר). מקווה שבהמשך התופעות יירגעו ותוכלו לחזור לשיגרה, בברכה, שרון