יאוש..

שלום, אני נערה בת 17. ואני פשוט מרגישה רע בקשר לכל דבר שקורה לי בחיים. אני עברתי דירה לפני שנה למקום חדש. ואני פשוט לא מוצאת את עצמי במקום הזה .. אני מרגישה שרע לי מבחינה חברתית, ומבחינה לימודית אני לא מצליחה ואני מרגישה כאילו אם לא הייתי חלק מהמשפחה שלי זה היה כ"כ הרבה יותר מקל עליהם. אני פשוט מרגישה לא קשורה לשום דבר. אני בת בין שלושה אחים ופשוט מרגישה מיותרת.. אני לא חושבת שטיפול פסיכולוגי הוא הפיתרון. אבל אני פשוט לא מוצאת אור בקצה המנהרה. והכל נראה לי שחור ולא טוב. אני רוצה לחזור אחורה בזמן או להריץ את הזמן קדימה למתי שכן יהיה טוב. אני בנאדם שמח וידועה כבנאדם שמח. פשוט אני בשנה האחרונה מרגישה שאני פשוט לא אני..

י. שלום רב, מעבר דירה בגיל 16 אינו דבר פשוט, ונראה שאיבדת משהו ממך במעבר הזה. פרידה כזו מחברים וממקום משאירה אותך לפעמים תלוש ולא קשור, כך שאני יכולה להבין את הרגשתך. אני מבינה כי רגשות עצובים אלה גורמים לך לחוש אשמה, שאת עול באיזו שהיא צורה על משפחתך, אך אני משערת שהם היו רוצים לעזור לו ידעו כמה את במצוקה. אני מאמינה שהזמן יזוז קדימה ויהיה לך יותר טוב אבל אינך חושבת שבינתיים כדאי שיהיה לך מישהו לדבר איתו על כך? אני מקווה שכמו שאזרת אומץ וכתבת לפורום (את מוזמנת להמשיך מתי שתרצי) אולי זה הזמן לאזור אומץ ולשוחח על כך עם מישהו שיכול לעזור, לתמוך..מקווה שתמצאי אדם כזה. בברכה, שרון