מה יהיה

ערב טוב, חוויתי מגיל 18-22 קשר מאד עמוק ומשמעותי עם חברה קרובה(שהיה גם לסבי) החלטנו באיזשהו שלב לחתוך (שייכים לציבור דתי) . היא התחתנה. אני טרם.. הרבה פעמים אני נזכרת בה ומרגישה עצבות עמוקה וכאב גדול. למרות שגם אם היתה ניתנת לי הבחירה לא הייתי רוצה לחיות איתה כל חיי. הלכתי לטיפול ודיברתי על זה המון - הבנתי הרבה דברים עלי ועל הקשר שהיה. אך תחושת העצבות לא תמה. יש לציין שאני שלוש שנים אחרי הקשר הזה - ויש ניתוק מוחלט (היא גם ילדה בן וגם עברה למקום מרוחק ממגורי). מדוע אני כ"כ עצובה? האם ייתכן ששלוש שנים אחרי אני עדיין סוג של מתאבלת על הקשר?

אני שלום, עצב על קשרים משמעותיים שהיו לנו במהלך החיים יכול ללוות שנים ארוכות ולפעמים לתמיד, הרי אנו נזכרים ומתגעגעים גם לזכרונות ילדות או קשר חם עם אנשים שהכרנו. במיוחד כאשר הקשר היה עמוק כפי שתארת ואולי גם בגלל אופי הפרידה, שהיתה בלית ברירה ו'נחתכה' כפי שתיארת. יתכן וחלק בך עדיין עסוק בשאלה מה היה אילו לא נחתך הקשר או בשאלות אחרות הקשורות בו. ניכר כי אהבתן מאד, ואולי זה מעורר כמיהה לקירבה כזו שוב עם מישהו אחר. העובדה שהיית (או עדיין) בטיפול והיתה לך הזדמנות להתמודד עם המצב חשובה. אני מקווה שיחד עם העצב תבוא גם אהבה חדשה, אפשרית. בהצלחה, שרון