סובל מדיכאון כבר הרבה זמן

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

29/04/2009 | 18:22 | מאת: משה

היי. לקח לי די הרבה זמן להבין שאני סובל מדיכאון. הייתה לי חברה מדהימה במשך קצת יותר משנה, ונפרדנו על דעת שנינו, ובכל זאת זה השפיע עלי מאד קשה. בעיה שניה היא שנראה לי שנולדתי קצת מפונק מדי. אני בן יחיד, תמיד ההורים שלי פינקו אותי ונתנו לי הכל, וחלמתי להיות קרבי, בסיירת הכי מובחרת, ופעם אחר פעם, גיבוש אחר גיבוש, נשברתי מנטאלית. באתי בכושר מצוין וכל פעם הרגשתי שאני לא מסוגל יותר. לא מבחינת קשה לי, אלא מבחינת שמשהו מפריע לי בנפש להיות שם. לפני כחודש וקצת התחלתי שירות במסלול לוחם בכל זאת, ואני מרגיש שאני הורג את עצמי. אני לא מצליח להתרגל להיות מחוץ לבית הרבה זמן, וכל הלחץ והזמנים וחוסר השינה של הטירונות גורמים לי לחשוב ברצינות על לפרוש לג'ובניק. השאלה היא האם זה מה שיפתור את בעיותי או שזה רק יקל טיפה אבל הבעיה היא עמוקה יותר. אני סובל מכל התסמינים שיש: חוסר הנאה מהחיים, רצון לישון הרבה ולא לקום, ריקנות, שחור בלב, אני לא יודע מה לעשות יותר. הלכתי כבר לפסיכולוג על דעת עצמי ל2 פגישות וזה לא שינה לי כלום. הוא רק אמר לי שיהיה בסדר ואני אצליח. שביזות יום א' שיש אצל חיילים, אצלי היא קימת כבר מהרגע שאני יוצא הביתה, אני רק חושב על הבאסה שעוד יומיים צריך לחזור. זה משפיע על התפקוד שלי בצורה רצינית. בתור אדם שלפני הצבא הייתי אוהב ספורט ובכושר טוב מאד, אני בין הגרועים שבמחלקה וכל זאת רק בגלל חוסר מוטיבציה בכל מה שקשור בצבא. אני לא יודע מה שורש הבעיה, האם זה המרחק מהבית, הפרידה מהחברה או המנטאליות הצבאית, אבל אני מרגיש שאני לא מסוגל יותר. בבקשה תעזרו לי.אני כן רוצה לפתור את זה. הלכתי כבר לפסיכולוג וזה לא עזר בכלל. מה אני צריך לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
29/04/2009 | 19:37 | מאת: שרון קורן-לזרוביץ

משה שלום רב, אפשרות אחת שיכולה לעזור באופן מיידי היא לפנות לקב"ן בבסיס שלך ולשתף בתחושותיך, יתכן שלא מתאים לך לשרת ביחידה קרבית ובבסיס אחר יהיה לך יותר קל. בנוסף, נראה לי ששתי פגישות עם פסיכולוג לא מספיקות כדי להחליט אם זה עוזר. נשמע שאתה זקוק לטיפול יותר רציני. פסיכולוג שאומר לך "יהיה בסדר" עם סימפטומים כמו שלך - קצת מפספס. דיכאון לא כדאי להזניח, ולא הייתי מחכה עם זה. בהצלחה! שרון קורן לזרוביץ עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית

29/04/2009 | 21:08 | מאת: משה

הלכתי כבר לקב"ן. הוא הציג בפני 2 אפשרויות: או לנסות ולהמשיך להתמודד, או שהוא משחרר אותי לג'וב אבל עם סעיף נפשי שזה אומר כתם לכל החיים.ובאזרחות יהיה לי בעיה עם מקומות עבודה וכ'ו.וגם הקטע הוא שמי אמר ששם יהיה לי קל יותר? אני לא יודע מה שורש הבעיה. מה אני עושה??

מנהל פורום פסיכותרפיה