שאלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום ד"ר רובינשטיין, בהמשך לשאלתי בנוגע לתוצאה שלי "סימפטומים מובהקים לדכאון" בשאלון המקוון-- אם לאחר 4 פגישות בטיפול אינטגרטיבי, המטפל לא הציע דרך תרופתית (לשמחתי חייבת להודות...), האם ייתכן שיש סיכוי שאינני זקוקה לזה? או שזה מוקדם מדיי למטפל כדי להעריך? אציין שהדכאון בא בגלים כתוצאה מהסתכלות חסרת פרופורציות על דברים, פגיעות יתר, נטייה לבכי, אימפולסיביות ומחשבות אובדניות ואז בד"כ כמה ימים אח"כ - מעין פכחון, רואה שהדברים פחות נוראיים ממה שחשבתי וחשה בושה עמוקה על התנהגותי - במיוחד אם אנשים אחרים היו עדים לה. וסליחה על שאלה נוספת.... האם התנגדות רגשית חזקה לנושא התרופות אצל המטופל - יכולה למנוע את השפעת התרופות? באמת תודה!
שלום שול, את מעמידה אותי במצב המאוד לא נעים של עימות עם קולגה, אבל לפי חומרת הסימפטומים שציינת אני ממליץ לך חד-משמעית על התחלת טיפול תרופתי (רצוי ציפרלקס). ללא הטיפול התרופתי, סיכויי ההצלחה של הטיפול הפסיכולוגי די נמוכים, אלא אם כן היה מדובר בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי אינטנסיבי מאוד עם הרבה שיעורי-בית הנמשכים גם בין הפגישות וגם אז הייתי ממליץ על חצי שנה עד שנה של טיפול תרופתי. התנגדות רגשית לתרופות אינה יכולה למנוע את השפעתן, אך יכולה לגרום לכך שתייחסי את השיפור לטיפול הפסיכולוגי או להחלמה ספונטאנית. מה שכן - לפי ניסיוני הרב בטיפול בדיכאון, התנגדות לטיפול תרופתי נמצאת בקשר עם התנגדות לטיפול פסיכולוגי, מודעת או לא מודעת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
אני באמת מתנצלת. מבטיחה שהמידע - לעיניי בלבד. מאד מאד מעריכה את זה . תודה רבה
מנהל פורום פסיכותרפיה
