OCD ועוד..

שלום, אחי, בחור כבן 25, יצא עם מישהי כ-3 חודשים, במרבית התקופה אף גר בביתה. טופל בציפרלקס מס' חודשים (נוטה לאלימות מילולית אימפולסיבית ולעיתים גם פיזית )לפני כן והפסיק זאת עם ההכרות איתה מבושה. לאחר זמן מה התפרץ בקולי קולות, הבחורה הבהירה לו שמעונינת שיצא מביתה, ומאותו הרגע פיתח אובססיה כלפיה. היא הבינה שמדובר באדם לא בריא והחליטה לקחת אותו תחת חסותה ולעזור לו.מאז זה רק החמיר. הוא נשאר כל היום בביתה ולא הולך לעבודה, בוכה לה ומתחנן לחיבוק, והיא לא מפסיקה לומר לו שהוא כמו אח קטן בשבילה מה שמחמיר את תגובותיו. לפני כשבוע ברגע של התקף שבר שולחן בביתה, הזמינה משטרה שעצרה אותו , שם הורי אספו אותו לביתם. החל טיפול בטיגרטול וריספנדל, כאשר ממשיך לשוחח עם הבחורה טלפונית ללא פגישות. המצב השתפר אך לאחר 4 ימים נפגשו והמצב החמיר. הבחור אינו מוכן להיכנס לבית הורי אלא רק בערב ומכנה זאת "כלא" .מעוניין ללכת רק אליה מתחנן שנתקשר אליה ושאנחנו נתחנן שתקבלו לביתה. היא מאוד רוצה לעזור לו אך חוששת להזיק ואינה משתפת פעולה בהנחייה שלנו. אוסיף שאובחנה אצלו OCD . התלונן על פעולות שחוזר עליהן לפני כן אך לא בקיצוניות. המצב התפרץ בעת שנלקח למשטרה. הכדורים לא עוזרים, נפגש עם פסיכיאטר פעמיים בשבוע, אך בשוטף אינו משתף פעולה עם אף אדם מלבד הבחורה אלא אם כן אנו משלים אותו שניקח אותו לביתה. הוא מעוניין מאוד בהחלמה ובמקביל להיות אך ורק איתה ושלילה מוחלטת של משפחתו. מה עושים????? אודה לסיוע בהול.

שלום גילי, נשמע לי שה-OCD היא הצרה הקטנה ביותר של אחיך. הקשר שהוא פיתח עם הבחורה הכניס אותו לרגרסיה חמורה והבחורה משתפת פעולה משום שמדובר בקשר סימביוטי, כלומר, שני הצדדים מפיקים ממנו תועלת: הוא מצא "אמא" ועונה על צרכיה ה"אימהיים" של הבחורה. להערכתי, נסיגה כזו הייתה מתרחשת גם במצבים אחרים והוא היה מוצא דמות כזו או מישהי שמוכנה להיכנס לתפקיד הזה. חלק מהפסיכיאטרים מעדיף לראות את תפקידו בטיפול תרופתי בלבד וחלק עוסקים גם בפסיכותרפיה (שיחות). אינני יודע מי הפסיכיאטר הזה ואיזה תפקיד הוא נטל לעצמו וכן האם השיחות הן שיחות טיפוליות הנמשכות 50 דקות. אם אחיך זקוק כל כך לדמות אימהית, אולי כדאי לחשוב על מטפלת אישה, בין אם זו תהייה פסיכיאטרית שתיקח על עצמה גם את הטיפול התרופתי ובין אם הטיפול התרופתי יישאר בידי הפסיכיאטר והטיפול הפסיכולוגי יופקד בידי פסיכולוגית. על פניו, המצב נשמע קיצוני, בעיקר כשהרגרסיה היא כה חמורה עד שאחיך הפסיק לעבוד וייתכן שכדאי לשקול אשפוז או לפחות אשפוז יום. במקרים כאלה, טיפול בצוות ע"י מספר אנשי צוות ומסגרת אשפוזית עם טיפול קבוצתי, ריפוי בעיסוק וכו' יכולים להיות בעלי השפעה מארגנת על האישיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com