חיים מסובכים

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

11/12/2008 | 18:24 | מאת: אלונה

הרבה זמן שאני רוצה לשתף במה שאני חשה ולא עושה זאת... לאורך השנים למדתי שנולדתי לתוך מערבולת של קושי - הורים גרושים,אח חולה במחלה נפשית,ברוגזים משפחתיים,נפילה כלכלית,חוסר הצלחה בחיי הפרטיים מבחינת חוסר מיצוי בשל חוסר בטחון והערכה מופרזת של הסביבה וכך בחרתי את בעלי שממש ממש לא ברמה שלי הן מבחינת מראה והן מבחינת אינטיליגנציה..אך בשל חוסר אמון שלי באחרים התחתנתי איתו מתוך מחשבה שהתמימות והנאיביות שלו תחפה על השאר אך התבדיתי... הוא היה כ"כ לא יוצלח מבחינה כספית,תעסוקתית ואני עודדתי ופתחתי את עיניו.אפפעם לא עניינו אותו כספים והוא היה כ"כ ישר שדאגתי לו כמו ילד קטן וממש לא ניצלתי...מתחילת הדרך התגלגל הגלגל ולאדון נפל סכום כסף נכבד ורכוש והנה התהפכו היוצרות ואני מרגישה פתאום כחלק שולי ביותר בבית (לזה תוסיף שינוי של ילד למשפחה שבכלל גרם לו להתייחס נטו אליו ואותי שוב להשאיר בצד) הוא מדבר על כספים/הלוואות כאילו מבין בזה משהו אני מאוד פגועה מזה כי פתאום החלטות נעשיות על ידו בלבד ואיני מרגישה את האמון שהיה קודם שיחות אין טעם כי הוא ממש לא איש שיחה ובטח לא איש שיודע לפתור יחד "בעיות" אני מאוד מאוכזבת ממנו בשל המאמצים שלי והדאגה כלפיו שהיתה מעל ומעבר פתאום לא בא לי להיות איתו או לעזור לו - ההפך אני מרגישה מעין סוג של רצון לפגוע כי הייתי ממש בסדר לאורך כל הדרך והוא הפנה לי עורף נוסיף את משפחתו "היקרה" שלא תמכה אפילו לא רגע בו או בנו כמשפחה ואילו הם הפכו להיות מקום 1 עבורו מה שמעצים יותר את הכעס והטינה איני מבינה כיצד התהפכו הדברים ואיני יודעת האם ניתן להחזיר המצב לקדמותו אם חשבתי שלפחות מקום אחד נשאר בעולם הזה עבורי וזה היה הוא כיום מוכיח לי שהוא לא קיים יש בי חשש שאם לא אעשה צעד דרסטי דברים ישתנו לרעתי ובאיזשהוא מקום אבין שעשיתי טעות גדולה איתו אני ממש פוחדת להיפגע יותר וכיום עם ילד הפך את מצבי לרגיש יותר אנלא יודעת מה לעשות - המשפחה שלו פשוט שנואה בעיניי ואין לה מקום אצלי כי הם באמת באמת מתנהגים התנהגות שאין לה הבנה וסליחה וקצרה היריעה מלספר את כל הפרטים איך נוהגים במצב שכזה ? אי גורמים לבן אדם ללמוד להבחין מה הטוב ומה הרע בחיים ואיך לעזאזל מחזירים הכבוד הראוי לי.???

לקריאה נוספת והעמקה
12/12/2008 | 09:25 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלונה, אכן חיים לא פשוטים. המלצתי היא בכל זאת לפנות לטיפול זוגי. אם בעלך לא ירצה לבוא איתך, תאמרי לו שאת הולכת לבד - וכך תעשי. בעלים רבים מצטרפים מאוחר יותר כשחרדת הנטישה שלהם עולה. טיפול זוגי יכול לפתוח דלת לשיפור בזוגיות ואם לא, אז לפרידה מזיקה מה שפחות (גישור בגירושין). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה