למה אני צריכה זוגיות?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני ברחתי המון שנים מזוגיות ואינטימיות, וכיום כשאני מגיעה לרגע האמת (להתנסות-התחלתי לצאת עם בחורים, תוך השתדלות להיות רצינית ולא לברוח אחרי דייט ראשון) ואז,אני חושבת ביני לבין עצמי מה הסיבה שאני רוצה זוגיות, האם זה בשביל למלא את הזמן?, בגלל הבדידות?בכדי להיות כמו כולם? או שזאת סיבה אחרת שאני לא מצליחה לעלות עליה בשל הפחד מהזוגיות, בעייתי היא (אני בת 29) שכשאני מנסה להתנסות בכך אני כ"כ בלחץ שאני שוכחת את הסיבה שרציתי למצוא בן זוג .... האם תוכלו לרענן את מחשבתי למה כדאי (ולא מסיבות אנוכיות).... אני יודעת שאני נשמעת די מבולבלת אבל, זאת האמת, אחרי כ"כ הרבה שנים שאת רגילה להיות לבד, להסתדר לבד, זה קשה לחשוב אחרת, וכל דבר נראה מוזר וגם קצת מחניק. מה עושים?
שלום עדן, אכן שנים רבות של הימנעות מקשר זוגי מקשות מאוד ליצור קשר זוגי. בחיים לבד יש נוחות גדולה מאוד, אין צורך להתחשב בצד השני, יש חופש רב, אך יש גם בדידות רבה, היוצרת את הרצון לקשר. אדם שחי לבדו זמן רב מפתח התרגלות לבדידות והיא מפריעה לו פחות מאשר אדם שרגיל לחיות בזוגיות ומוצא את עצמו לפתע לבד בתקופות שבין הקשרים. תופעה זו מסבירה למה את נחנקת מהר כל כך בניסיונותייך ליצור קשר. הכותרת לפנייתך היא נושא ראוי לטיפול פסיכולוגי, דהיינו, למה את צריכה זוגיות? מה את מחפשת בזוגיות? האם את מחפשת זוגיות רק משום שכולם מחפשים? ובאופן כללי, מה צרכייך? בירור טיפולי כזה אינו חייב להיות ארוך במיוחד, אך נראה לי שהוא חיוני כדי שלא תמצאי את עצמך במצב של מי שכפאו שד לצאת לדייטים ולחוות אותם כסוג של "עונש" שאינך מבינה למה הוא מגיע לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
היי עדן, אני כ"כ מבינה את הרגשתך. אני כמעט בת 30 ועד לפני שנה וחצי לא היתה לי זוגיות מעולם ומחשבות כאלו מהסוג שלך לא היו זרות לי בכלל. אממה? יגעתי ומצאתי. למרות כל התסכול, למרות כל המחשבות, מצאתי לי מי שמתאים לי ולא גורם לי לתחושת מחנק, מישהו שכיף לי להיות איתו ביחד, מישהו לאהוב. אז דעתי היא שבטח כמוני, את מנסה לשכנע את עצמך למה לא, כי מאוד קשה ומתסכל וזה מובן לי. אבל אני חושבת שאת צריכה להבטיח לעצמך לחוות את החוויה הזו של קשר טוב ואוהב רק בשביל החוויה. עזבי אותך מתכתיבי החברה, עזבי את הכל. תסתכלי על זה בתור חוויה בלבד-אם טוב, אז יופי. אם לא, אז שלום ולא להתראות. אל תאבדי תקווה, יקירתי. הדבר הכי נורא שאת יכולה לעשות זה לרקום כל מיני דעות קדומות ומגבילות על עצמך. תסמכי על עצמך, אם צריך לכי לטיפול. אני מקווה שחוץ מאהבה את יודעת איך להנות מהחיים. חזקי ואמצי! ליאת