חרדת נטישה?

לד"ר שלום .. אני לא יודעת מאיפה להתחיל ... אני בת 30 נשואה + עובדת ומצליח לי בעבודה . יש לי בעיה שקשה לתאר... איני יודעת גם ממתי התחילה ... ומה קשור אליה ומה לא... מאז היותי ילדה אמא שלי נהגה לצאת מהבית בלי להודיע . ובלי להתקשר , להיעדר חודשים . ואז חוזרת... אחרי התערבויות קרובי משפחה... הדבר נמשך שנים עד שהתבגרתי.. אחרי שהתחתנתי אני מוצאת את עצמי בריבים עם בן זוגי ומבקשת פרידה. ללא כל סיבה מוצדקת אפילא לא בעיניי. אחרי שהוא היה מסכים , הייתי חוזרת בי ומתחננת שנישאר ביחד. לא פעם ולא שתיים ולא שלוש .... לפני 5 שנים התחלתי במערכת קשרים מחוץ לנישואים , ומאחת לשניה, ומגבר לאחר, למה ? איני יודעת. עכשיו אני בקשר עם מישהוא שמאד יקר לי, מאד אוהבת אותו.... לפני יומיים , איני יודעת מה נכנס בי... סיפרתי לו שהייתי אצל פסיכולוג.. שאיני שפויה.. שיעזוב אותי , ודי. הוא היה בהלם... אבל נענה לבקשתי.. אני נתקפתי חרדה.. בכיתי כמו לא יודעת מה...הרגשתי שאני מתמוטטת, עולמי חרב עליי... סוף עולם בשבילי.. והתקשרתי התחננתי שנחזור...וגם אז הוא נענה לבקשתי...איני יודעת מה הבעיה שלי... איך לטפל בה... הייתי פעם אצל פסיכולוג ל5 מפגשים ... ולא הרגשתי שזה עוזר לי... אני מרגישה שיש לי חרדת נטישה והיא מלווה אותי תמיד. .. איני מצליחה להיפטיר ממנה. מה לעשות?

שלום מישהיא, לפי תיאורייך הן את ילדותך והן את מצבך בהווה, את משחזרת את חרדת הנטישה שעוררה בך אמך בכך שאת כביכול מקדימה תרופה למכה. במילים אחרות, את עושה פרובוקציות לגברים בחייך, גם לבעלך וגם למאהב שלך, כדי שיעזבו אותך. אמנם הם אלה שעלולים לעזוב אותך, אך את זו שגורמת לעזיבה, כאילו הדבר תלוי בך. המלצתי היא לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית. בטיפול כזה את אמורה למצוא מקום בטוח בטיפול עצמו, ליצור ברית טיפולית עם המטפל ולהיווכח כי הוא לא עוזב אותך ואת הביטחון שתחושי בקשר זה תוכלי להעביר לקשרייך עם אנשים אחרים. יש לציין שזהו תהליך ארוך הדורש סבלנות ויהיו בו לא מעט שלבים שבהם תרגישי שאת רוצה לעזוב את המטפל או תעמידי אותו במבחן כדי להיווכח שהוא לא עוזב אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

לד"ר שלום... בקשר למה שאמרת לגבי המטפל זה כבר ארע... אכן זה מה שקרה. זכור לי שניעדרתי ולא הגעתי לפגישה , שלחתי הודעה שקשה לי ואיני ממשיכה בטיפול ,,, הוא לא חזר אליי לא בטלפון ולא בהודעה , אחרי כמה ימים, התקשרתי אליו ואמרתי שברצוני לשלם על הפגישה שלא התקיימה כי מלא גזלתי מזמנו וביקשתי כתובת , ואכן שלחתי. הוא לא דאג להתקשר - בעיניי - לא איכפת לו ממני או מהישגי הטיפול איתי , זה מה שאני הרגשתי, מאז איני חושבת על טיפול... רק מה שארע איתי בימים האחרונים זיעזע את עולמי... אני עם כל הצלחותיי בחיים בעבודה , חשתי צורך לשים קץ לחיי.... אלמלא הבן אדם שאני בקשר איתו הסכים שנחזור כמו פעם , איני יודעת מה הייתי עושה ....