זוגיות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום אני בת 20 אמנם צעירה אבל היו לי המון נסיונות ליצור מערכת יחסים. היו לי הרבה הכרויות, יציאות וקשרים. לאחרונה הגעתי למסקנה שאף אחד מהקשרים שלי לא היה קשר בריא. תמיד חיפשתי בן זוג שיהיה איתי תקופה מסויימת ואחר כך נתחתן, זה תמיד היה סוג של חלום שלי.ולכן בכל קשר שהיה לי תמיד גרמתי לכך שהעניינים יתנהלו מהר ויזרמו יותר מהר גם בקטע המיני ולכן הרבה מהגברים הבינו אותי לא נכון ומצאו בי עוד אחת כדי לספק איתה את היצר שלהם. אני עדיין בתולה חשוב לי לציין על זה הצלחתי לשמור, אבל פעילויות אחרות מיניות כן היו לי והיו לי הרבה.היום אני מתחרטת על זה מאוד. היום יש לי חבר שיודע על כל ההסטוריה שלי עם גברים לפניו, הוא חושב עליי בקטע רציני ויודע מי אני באמת.איתו העניינים התקדמו לאט כי הוא זה שלקח את הזמן ולא מהר..ואני גליתי את הצד היפה בהתפתחות האיטית של הקשר כי ככה אני מכירה את הבן אדם יותר טוב.אני מאוד אוהבת אותו ומאוד קשה לי כשאנחנו מדברים על העבר שלי..אני מתביישת בו מאוד. מה הסיבה לכך שהתהגתי ככה בעבר? ואיך אני אוכל למנוע שזה יקרה שוב גם אם חלילה אפרד מהחבר הנוכחי?
שלום ענבר, נראה לי שמאחורי ניסיונותייך לשמור על בני זוגך באמצעות מין מסתתרים דימוי עצמי נמוך וכתוצאה ממנו חרדת נטישה. במילים אחרות, אינך תופסת את עצמך כשווה מספיק כדי להחזיק בגבר בזכות אישיותך ועלייך לפתות אותו, או להוסיף איזה "בונוס" ליחסים כדי שיהיה כדאי לו. הואיל ודווקא יחסי מין הם מצרך שניתן למצוא היום די בקלות, אין בצעד זה היגיון. המלצתי לך היא לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת לטפל בשורש הבעיה, הדימוי העצמי הנמוך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com