שאלה..

ערב טוב. אשמח אם תוכל לומר לי מניין עלולה לנבוע התנהגות של נתינת עודף מידע -אם בראיון או במפגשים חברתיים - אני נוהגת לתת פרטים יתר על המידה מחוסר נוחות או ניסיון למצוא חן איני יודעת מה הסיבה ואני חשה לאחר מעשה שעשיתי שטות שאמרתי כך או כך ומייסרת עצמי. בעבר התחושות היו עזות וכעת אני חשה שאני מעדיפה מרחק חברתי כלשהוא על מנת לא לחוש במבחן (בשל התחושות של "מה אמרתי...ולמה...").. למשל: הלכתי לראות דירה עם מתווך אתמול ובשל "שקט" שנוצר התחלתי להעלות שיחה שלא ממש הועילה למו"מ - אח"כ כמובן שאלתי עצמי למה הייתי צריכה לומר זאת. זה קורה בכל פעם ותמיד לאחר מכן אני בודקת האם מה שאמרתי היה תקין או לא - מן הסתם איני יכולה להחזיר הגלגל אחורה ולאחר זמן מה הנושא נשכח... האם הבסיס הוא חוסר בטחון? האם רצון לרצות את הסובב תמידד?? גדלתי במשפחה אוהבת ותומכת ואיני מבינה מדוע אני מתנהגת כך. בראיונות עבודה כאשר נשאלתי על משהו הייתי ממהרת לנדב פרטים גם כשלא נשאלתי לגביהם ולדעתי די נכשלתי בשל כך. אשמח לדעתך

שלום אלונה, לרוב מדובר בהתנהגות המבטאת איזה שהוא קושי בשמירה על גבולות יחד עם צורך בהשתייכות ובקשר עם הצד השני (גם כשמדובר במתווך דירות שהמוטיבציה לקשר איתו לא ברורה על פניה). הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות, וכמובן אינדיבידואליות מאוד: קושי לשאת בדידות, קושי להכיל את עצמך ולהסתפק בעצמך, מוחצנות (שהיא תכונה מולדת אם כי בהחלט ניתנת לשינוי, מתון לפחות). אם אינך מרוצה מהתנהגותך, כדאי אולי לתת לצורך הזה אפיקים שונים: למשל, לספר דברים שונים לאנשים שונים, להשתתף בדינמיקה קבוצתית שהיא פורום לגיטימי יותר לשיתוף הזולת בעניינייך או כמובן טיפול פסיכולוגי שבו הכול לגיטימי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com