דיכאון

שלום בעלי נמצא בדיכאון זמן רב יחסית, בפעם הראשונה לפני שנה וחצי בערך הוא הלך לטיפול קיבל תרופה ומעט זמן אחר כך כאילו ולא היה דיכאון, את השיחות הוא הפסיק כי לא ראה בהן תועלת מה גם שהמטפלת שלו הייתה קצת בעייתית(בלי להכנס להעניין יותר מידי - מבטלת פגישות על ימין ושמאל גם 10 דקות לפני מפגש, מביעה את דעתה ואומרת איך כדאי לו לחשוב ולעשות בקיצור בעייתי) לאחר זמן מה הוא החליט מיוזמתו שאין לו צורך יותר בתרופות והפסיק. הכל היה בסדר עד לפני כמה שבועות ששוב התחיל מצב הרוח הדיכאוני והוא הולך ומחמיר - הוא פנה שוב למטפלת ההיא כיוון שלא מכיר ולא רצה להתחיל לחפש מישהו חדש בידיעה שהוא הולך רק בכדי לחדש לו את המרשם. עכשיו הוא שוב נוטל את התרופות עדיין אין תוצאות. בקשר אלי - אני סובלת מאד ממצב זה, אני מנסה כל הזמן להיות בקשב אליו לא לדרוש אני מטפלת בילדים בבית ובו. הוא נמצא המון בבית בניגוד למצב אחר שבו הוא עובד עד אין קץ. הוא לא מדבר, ישן המון אני מתחילה להרגיש שעוד רגע צריך גם לתת לי איזה כדור כי אני פשוט בדיכאון, כשהוא בבית קשה לי לתפקד האנרגיות שלי ירודות ואני מרגישה מרוקנת - יש בי גם המון כעס, בתקופות שהוא עבד בקושי היה נמצא והוא היה חסר, ובתקופות שיש רגיעות יותר בעבודה הוא נמצא אבל בדיכאון. אני יודעת שזה נשמע לא טוב אבל יש לנו זוגיות נפלאה מעבר לבעיה הזו האהבה מאד גדולה אבל הדיכאון הזה יהרוג אותי בסוף איך אני יכולה לשכנע אותו ללכת לשיחות כי אין לי ספק שהוא זקוק לזה והוא לא רואה את זה. מקווה שלא הייתי מבולבלת מידי - גם אנו הבני זוג של הדיכאון סובלים מאד מאוד. תודה

ללילי, אני מבינה אותך. אני אחת שסבלתי מדיכאון. ועוד לוקחת כדורים. 3 שנים הייתי בטיפול פסיכולוגי. למרות שאני רווקה משפחתי די סבלה ממצב זה והאמת שהיו יותר חסרי אונים. אני לקחתי על עצמי לפנות לפסיכולוג כי משפחתי חשבה שזה "לא ללעניין" והכל בראש שלי. האמת וכפי שאת בטח יודעת זה אומנם בראש שלנו אבל אין לנו מה לעשות. יש בנו משהו לא בסדר. הדברים שאני חושבת שכדאי לעשות הם כך: לומר לו כמה את אוהבת אותו ונורא חשוב שבשבילך, בשבילו ובשביל הילדים - שילך לטיפול אצל מישהו אחר..אולי גבר יותר טוב לו? ואפילו מדפי זהב....כך אני עשיתי. עוד דבר זה ללכת עימו ברגל מידי יום...להיכנס לספורט....זה עוזר. גם אוכל נכון..ללא שומנים, יותר פחמימות וירקות. או טיפול בביו פידבק, סדנאות פסיכודרמה....באמת הכל טוב. ואם ממש יסרב אז תלכי את לשיחות עפ פסיכולוג רק בכדי לדעת כיצד להתמודד ובכדי שאת לא תשברי... בהצלחה

שלום לילי, אכן הטיפול האופטימאלי בדיכאון צריך לעמוד על שתי רגליים, האחת תרופתית והאחרת שיחתית. טיפול תרופתי בלבד עלול באמת לגרום לכך שהאדם יפסיק אותו מרגע שחלה הטבה, משום שנוח יותר לחשוב שההטבה ספונטאנית ואינה תוצאה של התרופה. הטיפול בשיחות נועד, בין היתר, להבטיח קשר של האדם עם עצמו ועם הדיכאון שלו, במטרה למנוע את חזרת הדיכאון. לצערנו, טיפול תרופתי חוזר אינו יעיל תמיד כמו הטיפול המקורי ולכן יש להיות זהירים מאוד בהפסקת הטיפול התרופתי. בטיפול פסיכולוגי המתרחש במקביל לטיפול התרופתי ניתן לרכוש כלים שיעזרו לאדם להתמודד עם הדיכאון עם מינון מופחת של התרופה, ולעיתים גם ללא התרופה כלל, אך זאת בתנאי שהאדם מתמיד בטיפול התרופתי והפסיכולוגי לאורך זמן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com