בבקשה ... תעזרו לי , לפחות בכמה מילים !!!

ערב טוב , באמת לא יודעת מאיפה להתחיל או אפילו האם כדאי להתחיל ? החיים קשיים , מסובכים , אין להם טעם , ללא ערך , ... אז בו אתחיל כך , אני סובלת מכמה בעיות בחיי כמו : - אם אני בבית , אז אני בחדרי החשוך והקטן ורוב הזמן שוכבת על המטה חושבת , על מה ?! אולהים יודע !!! ( החדר שלי די גדול מבחינת הגודל 6:6מ' , יש בו הכל כמו מחשב , טלוויזיה , מערכת , ספרייה שמלאה בספרים ואגודות שמעולם ולעולם לא אחשוב לשים קריאתם ,יותר ממאה בובה שתלויות על הקיר וחלק מונח על השטח ... - חוסר תיאבון , לפעמים יעבור עלי יומיים או שלושה בלי להכניס משהו לפה חוץ משתיה מעטה . ( גובה 158ס"מ ומשקל 42ק"ג ) . - אם מתעניינת במשהו , אז זה זמני – לא לתקופה ארוכה . - פסימית רוב הזמן . - עייפות רוב הזמן . - מרגישה בנוח כשמזיקה לעצמי !!! זה חלק קטן מהבעיות שלי שבחיי לא חשבתי להוציא אותם , אבל ... !!! זה התחיל אחרי שסיימתי תיכון , למרות שאני לומדת באונ' ההההה... מה לא תאמין לי כבר חמשה שנים לומדת באונ' , מצליחה בלימודים ועוברת לשנה הבאה , אבל קורה משהו שעוצר אותי מלהמשיך , מה ולמה ? אין לי מושג !!! למדתי שנה מדעי המוח , ושנה ריפוי בעיסוק , ושנה אחרת מדעי המחשב והשנה הזאתי הפרעה בתקשורת שסיימתי אותה בממוצע טוב מאוד אבל אתמול שניתי את המסלול לחינוך מיוחד . זאת הבעיה הכי גדולה שמפריעה לי שגוררת אחריה את שאר הבעיות למרות שלפעמים חושבת אחרת ! לא מעניין אותי לשים את הלימודים עם תואר או לא . וגם כן יש בעיה נוספת שאולי היא הבעיה המרכזית , כשהייתי תינוקת נכוויתי מאש גלויה כש- 70% מגופי דרגה 3 . ועד עכשיו אני סובלת כמובן מצלקות ועוברת מפעם לפעם ניתוחים פלסטים . מה ... יש עוד בעיות ותסכולים בחיי יום יום ? !!! בטח שכן ומלא מלא מלא ... יש דבר אחד שנותן לי לפעמים קצת אופטימיות , זה המשפחה שלי , שתמיד אוהבים אותי ותומכים בי , מעריכים אותי , גאים בי , נותנים לי כל הזדמנות בחיים ... שכחתי לציין שאני בת 23 שנים , גרה עם הוריי , אני הבת הכי קטנה במשפחה , יש לי 3 אחיום ו- 3 אחיות כולם נישואים , מצב כללי טוב , ... אוקי זה הסיפור שלי בקצרה , ומקווה שיש משהו שכן יכול לעזור ! מבלי להגיד שצריך לייעץ עם פסיכולוג או אפילו פסיכיאטר !!! אני כן מודע לבעייתי ומקווה יעוץ , תמיכה , ...

מניסיון שלי פסימיות זה דבר מעייף נורא. את נשמעת קצת בדיכאון , לא יכולה להתרכז בדברים לאורך זמן בעיקר בגלל המצב הנפשי.....אני מכירה את המצב הזה- כאילו נולדתי לתוכו. יכול מאוד מאוד להיות שהמצב שאת מתארת הוא תוצאה של טראומה נפשית לא מטופלת שעברת בעיקבות הכוויה. נשמע שאת מאוד מוכשרת שפשוט תקועה בגלל מחסומים נפשיים ולחיים שלך יש המון טעם וערך אבל הטראומה כ"כ פגעה בך שאת מתקשה לחשוב , להתחייב, להיות "סגורה" על משהו. ובנוסף את גם שופטת את עצמך בחומרה(דבר שלא עוזר, כמובן). את כניראה כן תצטרכי עזרה פסיכולוגית(זה לא קללה), וזה דווקא יכול לעזור לך מאוד. את כניראה סוחבת איתך איתך כל מיני דברים קשים ולא פתורים מהעבר, וזה הסיבה העקרית לכל זה

אולי את מזלזלת בכשורייך ,אך אני מקווה שאינך מזלזלת בקשרייך המצוינים עם משפחתך. קשרים המבוססים על אהבה ותמיכה לא תמיד מובנים מאליהם. דכאון יכול לחלוף מאיליו עם טיפול (לפחות שווה לנסות ) ובלעדיו. וההזדקקות למשפחה חמה ואוהבת לא מסתימת בתקופת חיים כלשהי . ולמעשה אין לה גיל..... קחי בשתי ידייך את הטוב שזמנו לך החיים ,את בסך הכל די צעירה ,ואני מאמינה שבכוחות עצמך יחד עם התגיסות המשפחה תוכלי לצאת מהסבך שנקלעת איליו.

שלום לך, את מדברת על הנוחות שבגרימת נזק לעצמך והנה גם בפנייתך זו את מבקשת עזרה ובו זמנית את שוללת ממני את האמצעים העומדים לרשותי ואשר את כה זקוקה להם. יקירתי, את נמצאת בדיכאון וזקוקה בראש ובראשונה לטיפול תרופתי נוגד דיכאון. לשם כך, עלייך לראות פסיכיאטר (במקרים מסוימים אפשר להיעזר לצורך כך ברופא המשפחה, אך בגלל מורכבות מצבך הייתי ממליץ על פסיכיאטר). בנוסף, יש להתחיל בטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית או בטיפול התנהגותי דיאלקטי, הכולל גם קבוצת תמיכה. לצורך כל אלה, עלייך להפקיד את עצמך באופן חלקי וזמני בידי מטפל שזה מקצועו. אני מבין שלא בא לך, אך החשק שלך והדחפים שלך עומדים בניגוד למה שטוב עבורך וזה חלק מההפרעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com