מסובך לי..

הכל מסובך אצלי כרגע... בעקבות טיפול נוצר טריגר למשהו בילדותי. במהלך הטיפול (משך שנתיים)מעולם לא העלתי נושא זה שכן לא היו לי כלפיו שום רגשות!וכמעט שום זיכרון ובכלל לא היה אכפת לי! אבל, באחת השיחות הנושא עלה כסיפור הזוי שהייתי עדה לו בשכונה שלי וגם היה חשוב לי להזמין משטרה ולהוקיע את זה. ועדיין גם כשסיפרתי על כך לא היה אכפת לי מעצמי בכלל! זה הרי קרה למישהי אחרת- היא המסכנה ואני עזרתי לה והצלתי אותה בכך שהזמנתי משטרה וזהו. בעקבות השתלשלות עניינים בלתי נעימה בטיפול(פעם ראשונה שזה קרה)- בא לי טריגר בצורת חלום בלהות. שם הופיעו רגשות קשים ביותר והתעוררתי ממנו בצעקות. ואז התחלתי לחשוב למה חלמתי כזה חלום ולחטט בעברי ומפה לשם עשיתי קישורים ו..נפל לי האסימון. ואז נעשתי גמורה מבחינה רגשית וכן כועסת מאוד על המטפלת שגרמה לטריגר. עכשיו אני כבר לא יכולה לחזור לאחור ולהדחיק בחזרה הכל. והמטפלת לא קולטת את שדרי המצוקה ממני. מעניין, האם היא זוכרת את הסיפור ההוא שסיפרתי לה כביכול לא עליי ומקשרת? או שהיא כבר יודעת מזמן (מלפני שנה) את מה שאני לא ידעתי בזמן שסיפרתי- שהסיפור הזה בעצם עליי? לא יכולה לפתוח את הנושא הזה בעצמי. אני רוצה שהיא תראה לבד את מצוקתי ותושיט לי עזרה זה יהיה גדול! לא כמו שאף אחד לא ראה אותי ולא הושיט לי שום יד. מה עושים? כל-כך מסובך! ובלתי פתיר!

שלום לך, זו פנטזיה של כולנו שהזולת יהיה מספיק רגיש אלינו, יקרא את מצוקותינו גם בלי שנדבר אליהן, יתחשב בנו וכו', אך אפילו למטפלת שלך את צריכה להושיט יד כדי שהיא תושיט לך יד חזרה ותעזור לך. לא הייתי מציע לך להעמיד אותה במבחן ולראות האם היא תרגיש לבד, אלא במקומך הייתי מגייס את כל האמצעים (אם זה מכתב בין הפגישות, מייל, טלפון או כל אמצעי אחר) לשדר לה שאת במצוקה. חבל שתשלמי לה כדי להעמיד אותה במבחן ולעשות לה חידון על מצוקתך. קחי יוזמה ואחריות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com