מחשבות ורגשות

אחרי תקופה ארוכה של טיפול נותר בי הרושם שטיפול הוא לא הרבה יותר מרכילות מרוכזת, ולעומק(דברים שלא אומרים בשופ מקום אחר אומרים שם, וזה פשוט עובר ניתוח ופורקן מסויים) ונתינת הרשות לאדם שמקשיב להיכנס לשיא הפרטיות של המטופל, ושפשוט יוצאות משם מסקנות בסוף(גם לא תמיד).החדירה הזאת לפרטיות(ובהזדמנות זאת לראות את הדפיקויות של אחרים וכמה שהכל לא הולך כשורה- זה לדעת שאני לא לבד) , ההשפעה הזאת על חיים של מישהו אחר, והיכולת להרוויח מכל זה שכר של יומיים עבודה- אלה דברים נורא מפתים בעבודה הזאת. חשבתי על זה. מה זה טיפול? - זה היכולת להרגיע אדם אחר ע"י התבוננות מפרספקטיבה אחרת, ריסון וניהול רגשות, שינוי דפוסים שלילים ועוד..............אבל זה מאפשר חיטוט עמוק(!!) של אדם זר בחיים של המטופל...חיטוט שאף אחד אחר לא מורשה לו ......חשבתי על זה שמטפל אמור להיות עמוק בתוך האינטימיות המינית והנפשית של אדם אחר- חשיפה שנכון להיום אני מרגישה שהיא לא הוגנת ואפילו מבישה(!!!!!!!!) כאשר המטופל לא יודע כלום על הצד שהוא מכניס אותו עמוק לתוך הורידים......זה סוג כזה של שליטה שיש בה משהו לא יפה. ולא- אני כבר לא בטיפול היום(כך שאין לאן להפנות אותי כדי לדבר על זה שם) וגם ככה הדיבורים על זה לא היו עוזרים. כן- זה מסקרן לדעת שאני לא לבד ועוד לעשות מזה כסף....... חוץ מזה- אתה- שכ"כ מעודד צעירים לעזוב את בית ההורים- זה לא ניראה לך אבסורד שטיפול שאמור לתמוך בצעיר בצאתו מביתו צריך לממן טיפול שהוא כמעט כמו שכר דירה? הבחירה היא בין טיפול לדירה. גם -טיפול הוא לא טיפול שיניים. הוא יותר דומה למשכנתא

שלום לך, אני מקבל את הכעס העצום שלך, ואינני רואה טעם להיכנס לפרטי הפנייה. אף אחד לא מכריח אותך לפנות לטיפול, אך פנייה לפורום העוסק בטיפול ומנוהל ע"י מטפל כדי להשמיץ את המקצוע אינה נראית לי במקומה. רשת האינטרנט מלאה בפורומים בהם תוכלי לממש את חופש הביטוי שלך. הודעות ברוח זו לא תפורסמנה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ייתכן שהתאכזבת עמוקות מטיפול שהיה לך. פסיכולוגים לא גובים סתם כסף להנאתם. להיפך- את צריכה להיות מודאגת אם פסיכולוג מציע לך טיפול בחינם או זול במיוחד. כאן יש נורה אדומה שאותו אדם עלול לתפוס עלייך שליטה ולנצלך. פסיכולוגים למדו שנים על גבי שנים באוניברסיטה ואח"כ התמחות של ארבע שנים בהם מרוויחים בד"כ נורא מעט. זה מקצוע שמי שהולך ללמוד אותו זה לא כדי לעשות כסף. נכון, מי שאחר-כך פותח קליניקה והופך לעצמאי מרוויח ובצדק! הוא הפך לעצמאי וזה זכותו - רכש מקצוע יוקרתי למה לא? אנשים מקנאים בפסיכולוגים. ופסיכולוג אינו "רכלן". אלא מקשיב לפרטים וגורם לתהליכים נפשיים לקרות בנפשו של המטופל כדי שזה יביא לשינוי משמעותי בחייו. ייתכן שעקב התנגדותך הרבה לא נתת לתהליכים הללו להתרחש ולכן הטיפול אצלך לא הוביל לשום שינוי. עלייך לבדוק את עצמך קודם כל. ולראות אם את מוכנה לשינוי בחייך.

'קר שלום רב מדברייך נשמע כי את פגועה מאוד... וחווה בדידות רבה. אומנם ציינת שלא התחברת למטפל- סטודנט, אך מדברייך בהודעה הקודמת נראה כי בכל זאת בטחת בו ובתהליך, נתת אמון, שיטפת אותו בתכנים פרטיים וכואבים שלך, והוא מטעמים שאינם קשורים בך, ובוודאי שלא היו נתונים לבחירתך עזב את תפקידו והתהליך והקשר ביניכם נגדע. נראה כי למרות שאת מבטלת את חשיבות הקשר עבורך, לעזיבתו ולהפסקת הטיפול השפעה ניכרת עלייך ועל מצבך הנפשי- נשמע כי יש בך עצב, כעס, מרמור, אכזבה, חוויית נטישה וכד'... אלו רגשות עמוקים מאוד, שלפי דעתי לא היו מתעוררים בך, לו היה זה קשר טיפולי - חסר משמעות עבורך ועבור המטפל. ייתכן והפגיעה העמוקה והבושה שאת מרגישה כעת נובעות דווקא מעצם העובדה שאפשרת לעצמך להפתח בפניי אותו מטפל, נתת לעצמך להיות כנה ורגשית מולו, וכעת את מרגישה שהתכנים שפתחת בפניו כבר אינם רק שלך, יש עוד משהו שיודע על המורכבות בחייך, ואולי את חשה כי אבדת שליטה במצב. הקשר הטיפולי מספק צרכים ראשוניים מהותיים - וככל הנראה זכית לתהליך משמעותי, בו הייתה תמיכה, הקשבה, רגישות למצבך ולצרכייך... ו"פתאום", כל אלו נעלמו. אפילו כאשר נעשה תהליך פרידה וסיום ממושך בטיפול, המטופל עשוי להשאר בסופו עם חוויה של פתאומיות... בפרט כאשר הסיום לא נעשה מתוך בחירה שלך או התאמה למקום בו את נמצאת בתהליך. כאשר אנו נתקלים בתכתיבים החיצוניים... המגדירים לנו את גבולות השעה הטיפולית, גבולות הקשר עם המטפל, גבולות התהליך (מטפל המסיים תפקיד/ חופשת לידה/ שינויים מערכתיים וכד'), אלו יוצרים טלטלה בקרקע שלמדנו לסמוך עליה. ובתגובה עשויים לעורר כעס או אכזבה. כפי שאנו רוצים לחוות את אותו הביטחון שיש בחדר הטיפול מעבר ל 50 דקות בשבוע, כך גם היינו רוצים לקבל מהמטפל את אותו יחס רגיש, אכפתי, קשוב - שלא יהיה תלוי בהוצאה כספית כה כבדה. זוהי משאלה טבעית, לגיטימית. לרצות עוד... ממשהו טוב. על כן אולי את גם פגועה מכך שמטפל זה לא ממשיך אתך בקשר טיפולי (ללא תשלום כפי שזכית לו במרפאה) גם לאחר עזיבתו. אך חשוב להבין כי ישנו ראציונל אתי העומד בבסיס הצורך לעגן את הקשר המקצועי הזה בגבולות ברורים (משך השיחה / מיקום קבוע/ עלויות וכד'). מטרתם של הגבולות לשמור על המטופל ועל המטפל. משום האינטימיות הגבוהה המתפתחת בחדר הטיפול (שגם את התייחסת אליה), התהליך הרגשי המשמעותי שמתרחש במטופל, העמדה החשופה והפגיעה שלו מול המטפל, והתלות של המטופל במטפל המתפתחת לאורך התהליך, כל אלו יכולות להוות קרקע להתפתחות קשרים לא ברורים ואף לא בריאים בין המטפל והמטופל. יש חשיבות עליונה לשמר את הקשר ביניהם כקשר מקצועי - המוגדר בזמן מקום וכן גם עלות. העלות כפי שצויין כאן קודם הנה גבוהה ביחס להוצאות היומיום של האדם הממוצא, שיש לו מן הסתם מחוייבויות כלכליות נוספות, אך היא אינה נקבעת מטעמי חמדנות או כוונת ניצול. על המטפל לכבד את מקצועו ואת הכשרתו ולקבל שכר בתמורה לעבודתו. במידה והעלויות במגזר הפרטי הן מעבר ליכולותייך. יש מקום לפנות לקופות החולים המסייעות בטיפול מסובסד. כמו כן ישנם שירותי טיפול המיועדים לנשים הקובעים את עלות הטיפול בהתאם לרמת ההכנסה. אני חושבת כי למרות הנימה הביקורתית שהעלית בדבר יעילות השיחות הטיפוליות ומקצועות הטיפול בכלל, הבאת באופן מאוד ברור את הצורך שלך, שמישהו יקשיב לך ויהיה אכפתי לצרכייך, ויסייע בעדך בהתמודדות. אני מקווה כי בעתיד כן תפני שוב לקבל עזרה מקצועית. בהצלחה