מעבר לטיפול קבוצתי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני נמצאת בטיפול אקסנציאליסטי כשנה כאשר בתקופה האחרונה די התחמקתי בכללי, אני יכולה להצביע על רמה נמוכה יותר של דכאון אבל גם על תחושה לא מספקת שאני לא מצליחה להכליל את מה שקורה בטיפול החוצה לחיים האישיים, כאילו יש איזה קתרזיס זמני רק בזמן הטיפול שאח"כ נעלם, ועד הפגישה הבאה אני מתעלמת בשיטתיות ממה שקורה, אני יודעת שאף אחד אחר לא יגרום לי לעשות את השינוי ואני צריכה לפעול בעצמי, אבל חסרה לי תמיכה רחבה יותר ביום יום, מעבר לשעה בשבוע. אני לא רוצנה להפיל את הכבדות הזו על בני משפחתי וחבריי הקרובים, שלמרות שתומכים בי, מתקשים (ובצדק) לעמוד בנטל. מצד שני- אני מדברת המון אך לא מזיזה אצבע. כל הזמן מוצאת בעיות חדשות-ישנות להתעסק בהן. אני כל הזמן חושבת ומנתחת כל דבר, אני גם לומדת פסיכולוגיה ולאחרונה עזבתי את הלימודים אחרי ספקות שהתעוררו בבחירת הכיוון (האם אני שם כדי לעזור ולטפל בעצמי או באחרים?) ובאופן כללי בעלת קושי בהתמדה ומשמעת עצמית. ובקיצור אחר תיאור הרקע המקיף יש לי 2 שאלות- 1) האם טיפול קבוצתי יכול להועיל כאן? הייתי בעבר במסגרות קבוצתיות אך לא של אנשי מקצוע. אני לא יודעת כיצד טיפול כזה מתרחש ואם נוצרים קשרים מסויימים בין חברי הקבוצה מעבר למסגרת הטיפולית הקבועה, בהנחה שכן, נראה לי שזה יכול לעזור. מה דעתך? 2) יכול להיות שאני סתם מנסה דרך חדשה להתחמק מהטיפול שבמציאות לא נתתי לזה אפילו צאנס הוגן? מצד אחד אני יודעת שטיפול הומניסטי לא הכי מומלץ לדכאון, אבל השיטות הקוגנטיביות-התנהגותיות לא מדברות אליי, מצד שני זה הנסיון הטיפולי הראשון שלי ואולי כדאי להחליף מטפל/ שיטת טיפול. תודה על ההקשבה!
שלום הודיה, לפי תיאורייך, את סובלת מתופעה שנלווית לעיתים קרובות לדיכאון, בעיקר אצל נשים והיא "נברנות", כלומר, חיטוט עצמי המגביר את הדיכאון: http://www.giditherapy.com/avtava.html http://www.giditherapy.com/ditraction.html בניגוד לדעה המקובלת, לפיה דיבור על הדיכאון מקל עליו, ההקלה היא רק מיידית ולפי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, נטייה זו לחיטוט עצמי רק מגבירה את הדיכאון. לכן לא הייתי ממליץ על טיפול קבוצתי בשלב זה, אלא דווקא על אותן טכניקות שלא מדברות אלייך, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי משולב בטיפול תרופתי נוגד דיכאון. בהמשך אפשר יהיה לשקול טיפול קבוצתי ואפילו טיפול פסיכודינאמי או הומאניסטי בהתאם למצבך לאחר שיחלוף הדיכאון האקוטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com