התקפות זעם ו מרדבגיל התבגרות

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

26/06/2007 | 10:58 | מאת: b-sh

אני גרושה מזה 5 שנים + 2 , א.בת-12, ב-בן 10 . עקב הגירושים הקשיים אני מטופלת ב וונלה ו קלונקס עקב חרדות ודיכאון (שנה). הביעה העיקרית היא התנהגותו של ה בן , הוא אלים ו תוקפני אלי ו לאחותו ו מרגישים יותר כאשר חוזר מביקור אצל אביו ( אשר מסית אותו נגדי ו נגד בן זוגי ו ממלא את ראשו של הילד בדברים שלא יהיו כמו לחזור ו להיות שוב משפחה), הודות לטיפול באנטומין (שנה) - (רבע כדור ליום)השתפרה התנהגותו בבית הספר ו בלימודים , אבל בבית אחרי שעה 13:00 הילד משתנה , אינו מקבל את ה "לא " מתחיל להתפרץ לבעוט בי , לזרוק דברים , בלתי נשלט.הוא בהמתנה לטיפול פסיכותרפיה ב מרכז טל בבאר שבע שם מטפל בו פסיכיאטר ילדים. אנא עיזרו לי אני חסרת אונים!

לקריאה נוספת והעמקה
26/06/2007 | 11:20 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום b-sh , המצב, ללא ספק, קשה, ויכול להיות שיש צורך בטיפול תרופתי גם לך וגם לילד, אך לא הייתי מסתפק בכך. הואיל וחלק מההחמרה בהתקפי הזעם של בנך הם תוצאה של ההסתה של אביו (לפחות לפי תיאורייך), הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול משפחתי לטובת הילד. תופעה שכיחה מאוד אצל ילדים להורים גרושים הוא אובדן הגבולות והרגשה שהם יכולים לשלוט בשני ההורים. גם אם בעלך לשעבר לא יסכים לבוא לטיפול המשפחתי, פני קודם בעצמך, ידעי אותו על כך והציגי את טובת הילד כאינטרס משותף. בנוסף, אני ממליץ לך לקרוא את ספרו של חיים עומר "שיקום הסמכות ההורית". זכרי שטיפול תרופתי מטפל רק בסימפטומים (וזה חשוב כשלעצמו) אך לא במקור הבעיה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה