זוגיות כפויה

אני זמן רב חי בזוגיות שאין בה תקשורת, הרבה מתח ועצבים.חוסר הבנה בסיסי הדדי,מנטליות שונה, כבר בתחילה הבעתי דעתי שזה חסר עתיד וכשהדברים החמירו קמתי והלכתי אך זה לא עזר הבת זוג לא הניחה,פעמים היו זה משחק על רגשי אשם,פעמים איומים ...מה תעשה אם אלך. ואני אט אט שכחתי מי אני מי בכלל שולט בחיי,מה כיווני,הכל,בבת הזוג יש המון אגרסיביות כשהיא לא נהנית לרצונה-דבר שאיני יודע איך להתמודד עימו,עזבתי מספר פעמים ותמיד הצליחה להחזירני,אני חש נשלט ללא יכולת התנגדות,הכל עובד לפיע רצונה,אדישה לכאב או סבל אורצון שלי,לאחרונה רצתה לכנס להריון בשל גילה ואני טענתי שבמערכת יחסים כזו עדיף בלי...בכל זאת הינה בהריון עתה למרות שיודעת רצוני ואני חש אבוד ממש חרדה משתקת , פחד ממנה וחוסר שמחה,גם כך הייתי לאחרונה לא במייטבי ובבדיקות בריאותיות די קריטיות ועם ידיעה זו פשוט קרסתי. אותה לא מעניין כלל רצוני,מה עצתך לפחות לצאת מהתקף החרדה.

שלום אמיר, קצת קשה לי לקבל את המושג "זוגיות כפויה" ולדעתי קיים מקום לא רק לעסוק במובן מאליו (מה רע בזוגיות), אלא בסיבות לכך שאתה נשאר. לא מתקבל על דעתי שזה רק רצונה של בת הזוג. אפילו רגשי אשמה הם דבר פנימי שבא מתוכך. ייתכן שהזוגיות הזו לא טובה אך היא מגינה עליך מפני בדידות או מפני העמדת עצמך למבחן של מועמדות אחרות לזוגיות. בהתקפי חרדה ניתן לטפל באופן פשוט יחסית, בטיפול תרופתי או התנהגותי-קוגניטיבי, אך במצב שאתה מתאר הייתי ממליץ דווקא על טיפול פסיכודינאמי מעמיק יותר, כי ברור שהחרדה כאן היא רק סימפטום לתחושת הקורבנות הסובייקטיבית שלך, שאותה יש לברר בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com