יציאה לעבודה-ילדים עם קשיים

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

14/06/2007 | 10:29 | מאת: שמור

שלום, יש לי שני בנים צעירים ארבע וחצי ושלוש. לשניהם קשיים בתחומים שונים ע"פי אבחון של מ. להתפתחות הילד באיזור מגוריי. לגדול- בתחום הרגשי והקוגניטיבי (הראשון חמור לפי הפסיכולוגית והשני לא). מבחינה קוגניטיבית הוא ילד תקין אך עם ממצוע משכל בינוני נמוך לפי האבחון. אך הם לא דואגים לו מבחינה זו הוא יכול ליותר אבל י בתחום הרגשי בקשר שלו איתי לדעתם זה חמור ויש לטפל בזה. הקטן- התחלנו עם עיכוב התפתחותי של 4 חוד' בעיות במעבר למזון מוצק תקשורת אין תגובה להוראות פשוטות. אחרי טיפול רגשי עם פסיכולוגית הצלחנו להתגבר על בעיית האוכל וההבנה להוראות. בימים אלה ייערך אבחון נוסף האם עדיין ישנו עיכוב התפתחותי ואם כן ממה הוא נובע.וכן הוחל טיפול עם ק. תקשורת. הבעייה היא שלאחרונה קיבלתי הצעת עבודה במשרה מלאה. חמש שנים ישבתי בבית. נענתי להצעת העבודה וביקשתי לעזוב את הטיפול במחשבה שקשיי הילדים אינם חמורים כמו אוטיזם בעיות מוטוריות ועוד.. אבל הפסיכולוגית מאוד כעסה על זה ולא הסכימה לזה. כן טענה ששעות העדרותי מהבית מהבית יפגעו בילדים שבמילא כבר נתונים בקשיים. בעלי מפרנס אך הכנסה נוספת בטח לא תזיק. אין לי אפשרות לעבוד במשרה חלקית. מצד אחד קשה לי לעזוב עבודה כזו-משכרת גבוהה,תנאים ועוד. מצד שני בא לי לעזוב ולהתמסר כליל לבית ולילדים עם הקשיים. בעלי בהתחלה לא רצה שאעבוד בעיקר בגלל עצתה של הפסיכולוגית. אבל דווקא עכשיו שאני שוקלת לעזוב הוא לפתע הסתכסך עם שותף שלו וחושש לגורל העסק. אולי לא תהיה לו פרנסה. האם עליי להתאמץ מאמצי על ולהמשיך את הטיפולים תוך כדי עבודתי (לצאת פה לצאת שם) ? או לאזור אומץ ולהחליט- בית+ילדים או עבודה בלי טיפול ולחכות שהזמן יעשה את שלו עם הילדים.

לקריאה נוספת והעמקה
14/06/2007 | 21:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, הייתי מפריד בין התנגדותה של המטפלת לעזיבת הטיפול ובין הסתייגותה מיציאתך לעבודה. הואיל והטיפול נערך בשירות הציבורי, את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שהתנגדותה של המטפלת להפסקת הטיפול חפה מכל אינטרס כלכלי ושיקוליה נקיים לגמרי מבחינה מקצועית. לכן המלצתי היא בהחלט להמשיך את הטיפול ולעשות את התמרונים הדרושים כדי להגיע אליו. את היעדרותך מהבית בגלל העבודה, לעומת זאת, צריך למצוא דרכים לאזן ע"י תחליפים (אולי מטפלת מומלצת, הורים?), מצד אחד ומה שחשוב יותר, הקדשת זמן איכות לילדים, מצד שני. כמובן, אל המלצתי זו יש להתייחס בהסתייגות המתחייבת מכך שפרטי המקרה אינם ידועים לי והמעט הידוע ידוע מפיך ונמסר דרך מדיום מוגבל מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה