שיחה על נושאים קשים

שלום, רציתי להתייעץ ולשתף במשהו שגיליתי על עצמי: אני בקשר זוגי של מספר שנים והבנתי לאחרונה שבעצם בזמן מריבה או סתם כשאני במצוקה רגשית ואמורה להסביר שנעלבתי/שאני כועסת ולמה נעלבתי/אני כועסת זה נורא נורא קשה לי ובדרך כלל מה שמקל עלי הוא אם מאפשרים לי לדבר תוך כדי חיבוק או לפחות כשאין מבט ישיר. קשה לי כשמסתכלים עליי ומצפים לתשובה ואז עלולים לראות אותי בוכה או כמעט בוכה או במצב דומה. קשה לי עם זה. ואם בן זוגי לוקח אותי אליו בחיבוק, כך שיש לי גם תחושת הגנה וקבלה ואהבה וגם תחושת ביטחון - שלא יראו אותי בחולשתי אז זה ממש עוזר. כשאני חושבת על זה אז זה בוודאי נובע מכל הילדות שלי וההתבגרות שלי ומהיחסים בבית ומכך שלמדתי כנראה שזה בושה להביע רגשות, לבכות וכדומה, כלומר להראות חולשה מסויימת שלך. כי זו חשיפה. ומהר מאוד חיפשתי "בחוץ" מישהו שיבין אותי, שאיתו אוכל להיחשף ולהרגיש ולכאוב, מתי שאני רוצה ומתי שצריך, בלי לחשוש. ועוד יותר מהר הבנתי שחברה זה לא באמת הכתובת, שם אני לא מרגישה לגמרי בטוחה. חיפשתי מישהו, בחור, שאיתו זו תהיה אהבה, והאהבה היא שתאפשר לבטל את ה"כישוף" הרע. ובאמת זה כך. רק עם אהבה הצלחתי להיפתח, לחשוף, וגם לגעת - מה שהיה מאוד חסר לי. האם זה רע שאני לא מצליחה להביט בעיניים, ולדבר ככה בלי בעייה על הרגשות - באותו רגע קריטי, שהם צפים ועולים. איך כן אוכל בעתיד לשפר את זה? אני רוצה ילדים ואני רוצה להיות מסוגלת לדבר איתם בפתיחות על דברים, ושידעו שמותר לבכות. אבל איך אצליח לעשות את זה אם אני עדיין לא עושה זאת כמו שצריך בעצמי? אני כמו ילדה קטנה...שצריכה שיהיו תנאים מושלמים כדי שהיא תסכים לדבר... שנכנסת לתוך עצמה ברגעים קשים, ומחליטה שהיא לא רוצה לספר למה כואב, למה נעלבה...

שלום רונה, אני מבין לגמרי מה את אומרת. ההימנעות מהסתכלות בעיניים וכד' פחות מדאיגה, אבל הרגרסיה לעמדה ילדותית עלולה להפוך אותה תלויה לחלוטין בחסדי האחר וזה אף פעם לא טוב. קיימות שתי אופציות עיקריות להתמודדות עם הבעיה: א. להתייחס אליה ברמת הסימפטום/התנהגות ולהיעזר בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, שבו ניתן ללמוד טכניקות להתמודדות עם חרדה חברתית ולרכוש מיומנויות חברתיות כמו אסרטיביות. ב. הואיל ואת בלאו הכי עושה רגרסיה, מוטב לעשות אותה במקום בטוח כמו טיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית מאשר בזרועות בן-זוג. זה תהליך הרבה יותר איטי והדרגתי מאשר האופציה הראשונה, אך נראה לי יותר מתאים משום שבמילא את כבר עושה את הרגרסיה ואת נשמעת בחורה תובנתית שיכולה להפיק תועלת מטיפול כזה. עוד על הגישות הנ"ל כאן: http://www.giditherapy.com/faq/index.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com