לד

הסיפור שלי קצת מורכב, אשתדל לקצר ובכל זאת כדאי שתיקח נשימה ארוכה :) עברתי טיפול פסיכולוגי בידי מטפלת לא מקצועית בעליל וכל הכשלים נבעו מחוסר אמפתיה ורגישות. נכנסתי לטיפול כבחורה בעלת בטחון עצמי טוב למדי,עבדתי בתפקיד בכיר מלאה בויטליות ובחיוניות. כאשר לאורך הטיפול חלה הדרדרות בדימוי העצמי שלי וחשתי כאילו משהו אינו כשורה אצלי. ספגתי ביקורות קשות מלוות בעגה מקצועית שפוגעות, מעליבות ומערערות את הנפש. יצאתי מהטיפול לאחר שנתיים+ כאשר מצבי הנפשי רע מאוד (בלשון המעטה). התחלתי להתייעץ בפורומים כאשר אני נחשפת לבעיות של אחרים ומנכסת לי אותם ביתר קלות. נהייתי סוג של היפוכונדרית ופיתחתי חרדות מאז. עברו שנתיים וחצי מאז, ואני עדיין לא חזרתי לתפקוד. מאחר ומאז לא עבדתי, התחלתי להיות מרוכזת בעצמי ובבעיותי, וקראתי המון חומר בנושאים של הפרעות/ השלכות של התקף פסיכוטי. למעשה, אני במעין חשיבה מעגלית די אובססיבית, שאני מרגישה בחולי ולא בבריאות. אני הוצפתי ועדיין מוצפת בתכנים פסיכולוגיים ופסיכיאטרי, למעשה בזמנו לקראת צאתי מהטיפול חוויתי מעין דכאון פסיכוטי במשך מספר חודשים (לא אובחנתי כחולת סכיזופרניה). הבעיה היא , שמרוב המחשבות, ומחשבות על מחשבות בעלות אופי חרדתי אני מתקשה לחזור לתפקוד מאז. חשבתי לחזור לטיפול (כמובן אצל משהי אחרת), אך זה כמו אליה וקוץ בה. אולי כדאי לנסות ולשוב לקחת תרופות ולנסות לשקם את עצמי מחדש דרך עבודה, בתקווה שאמצא (כי כל כוחותיי עזבו אזלו לחלוטין) ללא צורך בטיפול. אני מתלבטת, כי אני נמצאת בסחרור ועינוי נפשי שגורם לי להיות אומללה באופן בלתי נסבל לאורך זמן רב. תודה

שלום סיון, אני מצטער לשמוע על ניסיונך הלא טוב בטיפול. הטיפול הפסיכולוגי הניתן בארץ, כמעט כברירת מחדל, הוא טיפול פסיכודינאמי שכולל פרשנויות פסיכואנליטיות. כאשר יש למטפל גם נטיות נרקיסיסטיות, הוא חסר אמפתיה מספקת למטופל וזורק ביטויים מקצועיים שלא לצורך. לעיתים קרובות טיפול כזה עלול להזיק, בעיקר אם יש טעות באבחנה ואם לא נוצר במקביל קשר טוב ותומך עם המטפל. כרגע את במצב רומינטיבי (rumination), כלומר מחטטת ונוברת בעצמך וזו אכן, לפי מחקרים, אחד הסיכונים של טיפול פסיכודינאמי תובנתי: http://www.giditherapy.com/avtava.html במצבים כאלה דווקא טיפולים המכוונים להסחת דעת ולא להסתכלות פנימה עשויים בהחלט לעזור. לדעתי, שילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי עם טיפול תרופתי נוגד דיכאון יכול להוציא אותך מהמצב הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ראשית תודה על תשובתך הכה מדוייקת! שנית, הדבר שמדאיג אותי הוא ההתקף הפסיכוטי שעברתי בעקבות הטיפול הכושל. אני קראתי שמתקיימת לאחריה ירידה באנרגיות ובויטליות, כמוכן במוטיבציה וביוזמה, ואכן אני חשה בזאת. אני חוששת כי לא אצא מהמצב הנ"ל, מאחר ועברו שנתיין וחצי מאז ועדיין לא חזרתי לעצמי ולו במעט. דבר נוסף הוא, שההתקף נבע על בסיס מצוקה רגשית גדולה מאוד מהטיפול , והיום ממליצים לי למצוא פסיכולוגית טובה בשיטה הדינאמית על מנת לעבד את מה שהיה. העניין הוא, שהייתי בחורה של עשייה מרובה ולעולם זה לא בא על חשבון הרגשות והמודעות, אך כיום אני מצויה באפס עשייה במשך שנתיים וחצי. מה דעתך?

שלום סיון, קראתי בתשומת-לב גם את פנייתך החוזרת והיא רק מחזקת את המלצתי המקורית: טיפול התנהגותי-קוגניטיבי במשולב עם טיפול תרופתי נוגד דיכאון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com