לא מצליח "לברוח" מזה

ד"ר נכבד שלום וברכה אני בן 25 וסובל מאוד למעלה מ5 שנים מבעיה שעדיין לא קיבלה אבחון מדויק, אבל משהו סביב חרדה\דכאון\דיסתימיה. הבעיה המרכזית שלא השתנתה במהלך כל השנים היא שאני חש כאילו מוחי ומשהו מאוד פנימי בתוכי עסוק וטרוד מאוד ואני לא יכול להתרכז בשום דבר באופן משולם - הן שכלית והן רגשית. המערכת הנפשית כביכול עסוקה בדברים אחרים שאני רק חש את הקצה שלהם ולא מצליח להעמיק ולהבין מה זה בדיוק. אני משער שזה משהו שקשור לביקורת חברתית שספגתי בסוף שנות גיל ההתבגרות. ניסיתי 3 סוגי תרופות לכחודשיים אך ללא הצלחה. מה שעדיין לא ניסיתי הוא טיפול פסיכותרפי, משום שאני חש שדעת הציבור שקיבל את זה לא כ"כ מרוצים ושזה לא ממש משהו שעובד. השאלה לגבי, האם יש סיכוי שבטיפול פסיכותרפי אצליח להגיע לשורש הקונפליקט ו"לנקות" אותו, ואיזה סדר גודל של זמן היית נותן בהערכה גסה לטיפול יעיל??? לאחרונה יש בי זיק של אמון בניסיון של טיפול בשיחות, אבל אני לא ממש מבין איך ע"י "פטפוטים" עם פסיכולוג אוכל להגיע למשהו כה עמוק בתת-מודע שכל כך מפריע בשגרת חיי 24 שעות ביממה!

שלום דני, ברשותך, אצמד לכותרת שנתת להודעתך. נשמע שעד כה אכן ניסית לברוח מהבעיה, הן ע"י טיפול תרופתי שיקל על הסימפטומים והן ע"י אימוץ דעות קדומות נגד טיפול פסיכותרפויטי. משהו בתוך עצמך כנראה מאוד מאיים עליך ואתה משליך אותו על העולם החיצון. תנוח דעתך: לא חייבים לפטפט על התת-מודע בטיפול פסיכולוגי. יש גם שיטות אחרות כגון טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, כאשר בעיקר החלק הקוגניטיבי נועד לאתר דפוסי חשיבה שליליים ומוטעים ולהציע להם חשיבה רציונאלית יותר. טיפול זה קצר יותר מהטיפול הפסיכודינאמי המתייחס לתת-מודע, אך קשה להתחייב על מספר הפגישות בלי להכירך ובלי לעבור אתך את הדינמיקה של התהליך ולראות איך אתה מגיב לטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com