מי רשאי לעסוק בפסיכותרפיה- תוספת לדיון

לגבי הדיון במי רשאי לעסוק בפסיכותרפיה ומי לא, רציתי להוסיף בהקשר של מטפלים באומנויות, כי כשם שעובד סוציאלי קליני שלמד פסיכותרפיה רשאי להגדיר עצמו כפסיכותרפיסט, כך גם מטפלים באומנויות השונות שסיימו תוכנית פסיכותרפיה מוכרת,הינם פסיכותרפיסטים לכל דבר. אגב, תוכניות ההכשרה הוותיקות והטובות למטפלים באומנויות אינן כמובן מקבילות לתוכניות הפסיכותרפיה המילולית, מכיוון שהן מכשירות אנשי טיפול באופן בסיסי, אולם במשך שלוש השנים שהן נמשכות, ישנו בסיס נרחב ללימודי תאוריה של פסיכותרפיה מילולית (כאמור, לא ברמה של לימודים גבוהים יותר בפסיכותרפיה), שאינה פסיכותרפיה "אחרת"מהפסיכותרפיה של שאר המקצועות הטיפוליים הוותיקים. מלבד זאת, הכל כמובן תלוי גם במטפל ובמידת הלימדה והרצינות שלו.

שלום נעמה, תודה על התוספת החשובה לדיון. בהיעדר חוק פסיכותרפיה, גם למטפלים בהבעה "מותר" לעסוק בפסיכותרפיה. ואולם, דווקא מתוך הכרות אישית עם מטפלים כאלה, ההרגשה שלהם היא שיותר מדיי אחריות מוטלת עליהם כדי לעשות השלמות שונות במטרה לערוך פסיכותרפיה מילולית. עם כל הכבוד, במשך 3 שנות לימוד אי-אפשר ללמוד מה שפסיכיאטרים לומדים ב-12 שנות לימוד בסה"כ (כולל התמחות), פסיכולוגים ב-5 שנות לימודים (מינימום) ו-4 שנות התמחות ועובדים סוציאליים קליניים ב-5 שנות לימוד (לפחות), כולל שנתיים לפחות במגמה קלינית ורובם גם בתכניות להכשרת פסיכותראפיסטים בתכניות המיועדות לבעלי מקצוע משלושת המקצועות הנ"ל. המינימום הנדרש, להערכתי, בנוסף ללימודי תרפיה באומנות/הבעה הוא לפחות השתתפות בתכנית תלת או ארבע שנתית לפסיכותרפיה שתנאי הקבלה שלה מאפשרים למטפלים בהבעה להתקבל אליה (ולא כל התכניות מאפשרות זאת). זאת, כמובן, בלי לגרוע מערכה של העבודה הנפלאה שמטפלים בהבעה עושים שלא במסגרת פסיכותרפיה מילולית מסורתית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

גידי הי! לא היה בכוונתי לצור השוואה בין שנות לימוד.אין ויכוח בכלל שהכשרה של שלוש שנים, גם אם מורכבת מקורסים בפסיכותרפיה,הינה בסיסית ביותר. (אגב, ההשוואה בין שנות לימוד של תרפיסטים בהבעה לבין פסיכיאטרים לא רלוונטית בעייני משום שפסיכיאטרים ללא לימודי פסיכותרפיה הם רופאים ולא מטפלים שהכשרתם היא בתחום הרגשי )אני חושבת שהדיון הוא הרבה מעבר לזה. בכל אופן הרגשתי האישית כמטפלת באומנות, לעומת היכרות ועבודה עם אנשי מקצוע נוספים בתחום בריאות הנפש, בניהם פסיכולוגים כמובן,הרואים עצמם כקולגות, שכנראה לא הייתה לך היכרות מספיקה עם התחום ובטרם עשית זאת, גיבשת לעצמך תאוריות מסויימות וחבל ,גישה שמסוגלת להכיל יותר מאחד, הייתה יכולה להפוך בעייני פורום שכזה למקום רחב ועמוק יותר, ללא עיסוק בתחרות ובטרמינולוגיה של "או זה או זה" משום מה דבריך הזכירו לי את הוויכוח שהתחולל בין הפסיכיאטריה למקצוע הפסיכולוגיה כאשר זה היה בחיתוליו. גם טיפול באומנויות זהו מקצוע שנמצא באופן יחסי בחיתוליו.