לד"ר רובינשטיין
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום אני בת 15 יש לי קת קשיים בחברה נגיד הייתה לי חברה טובה בכתה ועכשיו כבר לא וקשה לי ליצור קשרים חברתיים חדשים כמו סתם להתקשר למשהיא לשאול אותה אם בא לה להיפגש אני גם מאוד ביישנית..יש לי הרבה חברות אך כבר לא הכי טובה כי אני נורא בררנית בקטע של חברות ואני לא מבינה מה הבעיה שלי להרים את הטלפון ולהתקשר או ליצור קשרים חברתיים חדשים הרבה חושבים שאני ילדה ממש חמודה ויפה (הרבה אומרים שהכי בביה"ס)אך לא מקובלת אני לא חושבת שאני יפה ההורים אומרים לי כל הזמן שאני פרפקציוניסטית ויש לי דימוי עצמי נמוך כי אני מאוד רגישה ואם משהוא מעצבן אותי אז אני פוגעת בעצמי והורסת נגיד את הרגליים (חופרת בעור וזה..)הורסת את הפנים וכל זה אחד הדברים היחידים שאני חושבת(ואין הרבה ומעצבן אותי שאני לא יכולה לראות את הדברים הטובים שיש בי!) על עצמי טוב שאני חכמה אבל אני הכי קטנה בבית בהפרש של 11 שנים מהגדול ביותר שחי כרגע עם חברה שלו ו9 שנים מהאמצעית ואני מרגישה שהם חושבית שאני טיפשה ומזלזלים בי ויורדים עלי רק בגלל שאני הכי קטנה הרבה אנשים "החברות" פגעו בי בחיים וכל מילה שאומרים לי אני לוקחת ללב וכל פעם שאני חושבת על מה שאמרו לי (אם זה רע)יש לי דקיר חזקה בחזה אני יודעת שאני בן אדם לחוץ אבל בכל זאת זה כל כך כואב לי שאני נזכרת בזה..אני מאוד אוהבת את ההורים שלי הם תומכים ועוזרים וגם את האחים שלי אני אוהבת אבל נמאס לי שהם אומרים עליי שאני יותר מדי תמימה זה כבר מעצבן בטירוף ובקיצור אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי!!אין לי אפילו ידידים וחברה הכי טובה כבר ..יש לי כלבה שאני מאוד קשורה אליה וחברה טובה שהיא שכבה מעליי..אני יודעת שלכל אחד יש את הזמן שאין לו חברים והוא לבד והנה הזמן שלי הגיע ..וזה כואב אני לא יודעת איך להתחבר לחבורות אחרות בבקשה תעזור לי ותגיד לי איך ליצור קשרים חברתיים מחדש וללמוד להרים את הטלפון יש לי עוד המוווון בעיות אבל אני לא רוצה לפרט אותן כאת תודה רבה ..אנונימית
שלום אנונימית, מאחורי הקושי שלך ליזום קשרים חברתיים מסתתר פחד עצום מדחייה. האמת שזה נכון תמיד לגבי כולם, בכל גיל, אך מורגש במלוא העוצמה בגיל ההתבגרות, שהוא גיל מאוד רגיש שבו משתנים המון דברים, כמו שאת בוודאי חווה זאת כל יום. אני דווקא חושב על החפירה שלך בעור ושואל את עצמי אם זה לא מסמל חפירה (או אולי התחפרות) גדולה מדיי שלך בעצמך. כל אחד מאיתנו זקוק לתשומת-לב ואולי אם תתענייני יותר בזולת, יחס יגרור יחס ויהיו לך יותר חברים. לא כל אחד נועד להיות "כוכב חברתי", אך מספיק שיהיו לך כמה חברות קרובות ואני בטוח שיכולות להיות לך כאלה אם רק תשימי את עצמך בצד קצת ותתענייני בהן. הדוגמא המובהקת לכך היא היחס שאת נותנת לכלבה שלך, בלי לצפות לתמורה, ונוצר ביניכן קשר קרוב. יחד עם זאת, ייתכן שבגלל רמת המצוקה הגבוהה שלך ביחסייך עם עצמך, אין לך כרגע די כוחות להתעניין בזולת וסביב זה מומלץ מאוד לפנות לייעוץ מקצועי כדי לקבל תמיכה, למצוא אוזן קשבת ולהיעזר בגיל הקשה מאוד בו את נמצאת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com